רוסי, קולומביאני, גרוזיני (שמתחזה לפולני) וישראלי..
נשמע כמו התחלה של בדיחה; אבל מקרה שהיה כך היה:

במסגרת עבודתי יצא לי להגיע למפעל low-tech כלשהו במרכז הארץ.
האמת שכולי מלאת הערכה לעובדים המקום (רובם המכריע רוסים, והאמת שרובם לא יהודים, אבל זה כבר סיפור אחר..) על כך שהם מסוגלים לבצע את עבודתם המשעממת יום אחרי יום, במשמרות ארוכות ובתנאים קיצוניים. גיליתי אנשים חמים, נחמדים, משעשעים, שמחים וחלקם- ובכן... בעלי יכולת מופלאה להתחיל עם כל מה שזז.

רק שבמציאות הדבר היחיד שזז היה אני..

ונכון שהביטחון העצמי שלי היה יכול להיות יותר גבוה, אבל אני בכל זאת לא חושבת שאני יצור מפלצתי במיוחד. יחד עם זאת אני באמת לא מאמינה שאני מלכת היופי שמצטיירת מהסיפור ה... מעניין הזה.

אז ראשון היה המלגזן שבאמת ובתמים אמר לי שאחרי שראה אותי הבין שהכוכבים כבר לא בשמיים.. כן כן, גם אני לא האמנתי שהוא באמת אמר את זה.

בהמשך היום הוא הציע לי קפה, להקפיץ אותו הביתה ובדרך לשבת איפשהו (אם אפשר בדיסקרטיות ולא לערב את האישה והילדים), לאכול איתו לאפה, לצאת איתו בערב ועוד ועוד.

שני היה אחד המפעילים הרוסיים, בחור צעיר (קטן ממני) שנתן לי לנהוג על מן מלגזה קטנה (שילוב של סגווי ומלגזה, היה די מגניב אני חייבת לציין!) ואח"כ בקש את מספר הטלפון ושלי והציע שנאכל צהריים למחרת מול המשרד (שלי).

שלישי היה הקולומביאני הישיש (50+) שהחליט שהוא מאוהב בי ואף החמיא באופן ספציפי לשפה העליונה שלי (זה היה קצת מוזר בהתחשב שהיא הייתה קצת משוספת ושרוטה בעקבות מעלליהם של שניים מאחייני שהחליטו לבדוק איך הפה שלי יתמודד עם הידיים שלהם- לידיעתכם - הוא נשרט!). פנינה נוספת הייתה שאם הייתי חברה שלו הוא לא היה ישן כל הלילה. העדפתי לא להתעמק באמרה העלולה להתפרש בדרכים שונות ומשונות... במיוחד אחרי שתפסתי אותו נועץ מבטים בי ובחלקים שונים בי, מספר פעמים.

אז אמנם מצד אחד זה באמת נחמד לקבל מחמאות, אבל מסתבר שיש דבר כזה יותר מדי !
קצת...

קצת מטריד...