שתבינו איך הולכים החיים שלי.

או שאני תקועה בבית ולומדת למבחן

או שיש לי חופש- ואז אני חולה ותקועה בבית.

בכל מקרה- אני תקועה בבית.

אז כן. אני כבר יומיים מחוברת באינפוזיה לטישו וגלילי נייר טואלט צבעוניים. האף כבר אדום ובקצב הזה יתחיל להתקלף בקרוב.

אני שונאת להצטנן! (אני שונא דרדסים!) אין בעצם שום דבר שאפשר לעשות בנידון. יש לי גם קצת חום. אבל לא גיליתי לאמא :) אחרת היא הייתה עושה פרצופים על זה שהלכתי לאירובי קיקבוקס (כן כן בצדק.. אז מה?? קצת חום...). האמת שספורט דווקא מייבש לי את האף וקצת פותח לי את דרכי הנשימה (טוב, זה והונטולין:o)). ומשום מה דווקא היה לי מספיק כח לכל האימון. שלא כמו בימים האחרונים דווקא בבוקר הרגשתי רע ועכשיו יותר טוב. רק האף עדיין כמו ברז מקולקל (כזה שאי אפשר לסגור..).

כבר ציינתי שגם אוזן שמאל שלי סתומה?? אז עכשיו אני לא מריחה ו- לא שומעת! נכון שבדר"כ אני לא מריחה אבל על זה כבר יש קומפנסציה מצד חוש השמיעה. נו טוב. גם זה הלך. השלב הבא- חוש הראיה! בעצם.. כבר יש לי משקפיים למרחוק.. מישוש?? רק שיהיה לי את מי למשש כבר! :)

והגיעו תוצאות הבידינג.. קבלתי את המערכת שרציתי לסמסטר ב' אבל לא את הבחירה הראשונה שלי לסמסטר א'.. האמת שלא כל כך נורא לי עם זה. למרות שזה אומר שלא יהיה לי יום חופש ביום ראשון.. מצב שני לא יהיה לי אף יום שאני מסיימת בו אחרי 4, וימי ראשון וחמישי ממש קלים.

גם גיליתי שיש תוצאות למבחן בפיזיקה. לא קבלתי אותם בדואר אמנם אבל נודע לי שאפשר היה להתקשר ולשאול. כמובן שעד שידעתי על זה כבר היה מאוחר מדי.. האמת? אני לא ממש רוצה לדעת מה התוצאות.......ז"א אני כן רוצה- אבל לא רוצה. נו... אתם מבינים את הדילמה :)

ובשלב זה של חיי אלך להביא לי עוד טישו.

גמר חתימה טובה וצום קל לכל הצמים!