לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


"החיים האמיתיים"- Here i come !!!

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2004

סיכום קצר ועוד


 

היום התחיל במעשה גבורה!

האמת שבאופן כללי היום רק התחיל ואין לי יותר מדי לספר עליו, אבל התחיל במעשה אמיץ עליו אני מרגישה צורך עז לספר!

קמתי לי שמחה וטובת לב, שטפתי פנים וכו' ו-הרמתי את השפורפרת. אצבעותי המהירות חייגו בזריזות (לפני שאתחרט) את המספר.... כמה צילצולים וקול עונה לי בצד השני...

אני: "בוקר טוב, רציתי לדעת כמה קבלתי במבחן בפיזיקה שהיה ביום ראשון שעבר"

היא:" אין בעיה, מה שמך? ורק שתדעי שכבר שלחנו בדואר את התשובות"

אני:" סוכריות, אין בעיה זה פשוט עוד לא הגיע ואני מתכננת נסיעה".

היא: "אני מיד בודקת".

אני:*מחכה בעצבנות".

היא: "סוכריות? קבלת 73."

אני:" תודה רבה ויום טוב!"

 

עברתי!!! :o)

 

אפשר לנסוע לאילת בראש שקט.................................

 

בקשר ליום כיפור,

אני חייבת לציין שזה היום כיפור הראשון שבאמת ישבתי בו וחשבתי על החיים שלי. העניין הוא שעשיתי את זה דיי הרבה בחודשים האחרונים אז למה דווקא ביום כיפור זה נחשב מיוחד? אז זהו שזה לא, כי שום דבר מזה חא היה קורה הייתי צמה וסתם.

אני לא צמה כי אני מאמינה שזה יכפר על מעשי, אני צמה מתוך מסורת. זה מה שחשוב לי.

אני מאמינה בלא לעשות רע לאנשים מלכתחילה ובלבקש סליחה כשהמעשה נעשה. לא מספר חודשים מאוחר יותר. את החשבון נפש שלי אני עושה כל יום ביומו. אפילו לא בקשתי סליחה מהארשון ביום כיפור הזה. למה? כי אני מבקשת ממנו סליחה כבר חצי שנה בערך. והוא סלח לי מהרגע הראשון שפגעתי בו. פעם אחרונה שבקשבתי ממנו סליחה הייתה שבוע שעבר. דברנו דיי הרבה ונראה לי שסגרנו את הנושא. אני לא התכוננתי, הוא שמח שלא משכתי את זה סתם, אין שום דבר שהוא או אני היינו יכולים לעשות בנידון ואין על מה לכעוס.היה טוב וטוב שהיה.

 

מה עם המורה? חשבתי שאולי הוא יעשה משהו ביום כיפור הזה. אבל לא. אולי ביומולדת?

פעם, באחת הפעמים הראשונות שהוא רצה לנתק את הקשר, עוד לפני שידעתי שאני אוהבת אותו בזמן שרק הוא הצהיר על אהבתו, אמרנו שיהיה אפשר לשלוח מיילים ביומולדת. אז הנה , שלי עוד יומיים. הוא ישלח? אני אשלח? אני רוצה שהוא ישלח!

אני לא יודעת מה לשלוח לו בכל מקרה... לספר לו מה איתי? מה קורה איתי? זה מעניין אותו? עכשיו ההסכם הזה נראה לי מוזר. כי בעצם, אם מעניין אותו מה קורה איתי, תהיה איתי בקשר. לא צריך משהו הדוק אפילו. מייל פה, מייל שם... אז כנראה שלא מעניין אותו? לא מאמינה בזה. אני מאמינה שהוא עוד מרגיש משהו אבל כנראה יודע שזה לא נכון ביננו. כן.. לא נכון.... (בניסיון שכנוע עצמי). אני רק מצטערת על דבר אחד. לפני שהפסקנו לדבר אמרתי לו משהו שנראה לי שקצת פגע בו ושהוא הבין מזה דברים לא נכונים. אז אם במקרה יצא לך לקרוא כאן פעם- אני מצטערת שאמרתי שיכולה לחיות בלעדיך. זה לא כנון ואני לא מרגישה ככה. אני חיה ככה כי אין לי ברירה אחרת. אבל אני תמיד אוהב אותך וקשה לי לחיות בלי האנשים שאני אוהבת. אפילו אם רק אחד מהם חסר. היה לנו טוב.

 

ובהיבט הפזיולוגי-

עוד יש לי קצת חום. היה לי במהלך כל הסופ"ש והוא עוד לא עוזב אותי. אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב והאף כבר פועל כמעט כמו שצריך (ביחס למצבו הלא נורמלי הרגיל). אתמול אפילו הרחתי את הבורקס אצל רייץ'!!!!

 

חג שמח

והמשך צפיה מהנה!

 

נכתב על ידי סוכריות , 26/9/2004 12:06   בקטגוריות כל מיני  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  סוכריות

בת: 41

תמונה




17,093
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוכריות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוכריות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)