בעוד המחשב שלי מטפל בפצעיו הקשים, לאחר ליל אמש הקטלני במיוחד, אני כותבת לכם כאן.

פוסט עצבני ביותר על מה שהיה אתמול יועלה בטח מחר. הוא כבר כתוב, רק לא על המחשב...

חשבתי לא לפרסם אותו, כי אני כבר לא מרגישה את הכעס הזה מאתמול

אבל אז אמרתי לעצמי- הרי אם היה לך את המחשב אתמול, ברור שהיית כותבת על זה!!

האמת היא שאם היה לי את המחשב אתמול אולי לא הייתי כל כך עצבנית.. נקודה למחשבה :)

אבל מה שהיה היה, וזה בכל זאת חלק ממני.

לכן החלטתי לעלות את זה הנה.

לא כרגע אמנם, כי בעוד אני כותבת פה אני בעצם צריכה לעשות דברים אחרים ומתעצלת..... (לסדר את החדר לפני שהחברים באים ולהתארגן לארוחת ערב אצל אחי). אבל אני מרגישה איזה צורך להוכיח לעצמי שהמחשב עובד ושיהיה בסדר. אז זה פוסט עידוד עצמי אני מניחה. נקווה שיעבוד! :)

אז מה אני עוד צריכה לעשות למחשב שלי? המ.. כמעט הכל. הוא די ערום.

בלי ICQ, מסנג'ר נורמלי, אנשי קשר באאוטלוק, ווינאמפ, DIVX, emule, קאזה, ביטורנט, פוטושופ, אקרובט, הכרטיס טלויזיה, המדפסת ושאר תוכנות שבלעדיהן המחשב לא מתפקד (לדעתי כמובן). אח, הרבה עבודה לפני.

ואני כבר חשבתי שתהיה לי שבת רגועה יחסית..

שיט!

נזכרתי שגם אין לי יותר מדי מהשבת.. נוסעים מחר בבוקר לחיפה.

רק המחשבה על חוסר השינה מעצבנת אותי.

אבל סבא שלי חולה... וצריך לנצל את הזמן שנשאר לנו איתו. לא נורא, נשלים שעות יום אח"כ ונקדיש את אחה"צ לשיפור חזות המחשב.

חפיף

העיקר שנצלו לי השירים!!!!