לא יודעת מאיפה להתחיל ואל תגידו לי מההתחלה!!

דווקא נראה לי שאתחיל ממחר!

השעה רבע לשש בבוקר ואני אמורה להתייצב אצל אחי מוכנה ומזומנה. נוסעים לאילת! מוי כיף!

אז אם יוצא כאן למישהו לרדת לאילת בימים הקרובים והוא רואה בדרך כמה משוגעים על אופניים...

כן, זו כנראה אני :)

אם תראו מישהו מת לצד הדרך (מעייפות כמובן!), כן, זה כנראה גם אני :)

חוזרים ביום שבת. לא באופניים, באוטו. האופניים זה רק מב"ש לאילת.

ולדואגים מביניכם- כן, יש לי קסדה ואסע בזהירות. יש לי כוונות טובות לחזור בחתיכה אחת.

נמשיך עם אתמול- חיפה.

נסענו לבקר את סבא שלי בבי"ח. הוא מאושפז בבי"ח האיטלקי. אני חייבת לציין שממש יפה שם! מאוד.. איטלקי :)

בניין יפה ומטופח מבחוץ ומבפנים. ממש אין הרגשה של בי"ח (הכל יחסי..). סבא שלי, אמנם במצב רוח טוב, נראה לי פתאום נורא זקן. בעיקר בגלל שהוא היה בלי השיניים התותבות אותן הוא לא יכול לשים בגלל הסרטן (שבחיך העליון). מוזר כמה שדבר קטן יכול לשנות את הפנים של אדם בצורה כל כך דרסטית. כבר ראיתי אותו הרבה פעמים בבי"ח בשנים האחרונות ("אכזריות בלתי נסבלת"), אבל דווקא הפעם הוא נראה לי זקן. אולי זו הידיעה שמזה הוא כבר לא יצא. למרות שסבתא שלי אומרת שהיא מקווה שהוא יצא מזה בקרוב. אבל סבתא שלי, עם כל הכבוד, לא היצור המבריק ביותר עלי אדמות (אני לא מזלזלת, אני מציאותית! אין טעם להתכחש לאמת) וגם נראה לי שהיא בהכחשה גמורה (לגיטימי). פשוט היה מוזר לשמוע אותה אומרת את זה. כי קשה לי להאמין שהיא לא מבינה מול מה הוא מתמודד. תקראו לי פסימית, אבל זו המציאות. בכלל היה ביקור מאוד מעיק. הגעתי למסקנה שהסבלנות שלי מתנדפת לאיטה ברגע שקולה של סבתי מתגנב לאוזני. אני יודעת שזה לא נשמע טוב וזה לא יפה שאני מדברת עליה ככה. וזה לא שאני לא אוהבת אותה.. יש לה פשוט כישרון כזה לשגע אנשים. מבטיחה לכם, 5 דקות איתה ואתם מחפשים גלגל הצלה :) ולא, אני לא מגזימה. באמת. אח"כ אכלנו במסעדה לא מוצלחת ובתור ניחומים רצינו לאכול במקום אחר סופלה שוקולד, אבל שם החליטו לעשן עלינו באזור ללא מעשנים ולא. משמרת לא הזיז (וכמובן שלא לאנשים שעשנו). אז החלטנו שזה כנראה לא היום שלנו וחזרנו עייפים ותשושים הביתה. היום אמא התלוננה לבעלי הרשת על השירות. הם כבר התקשרו להתנצל. יפה מצידם!

דווקא הערב נגמר בטוב. אוכל טוב וחברה מצויינת, הרבה צחוק ושטויות. just the way i like it! זו הבמה להתנצל בפני רייץ' על כך שהצקתי לה קצת יותר מדי. אבל העיקר שאני נהנתי! :)) וגם שאר הקהל היה די משועשע אז בעצם זה היה לטובת הכלל! :)

יום שישי-

אחרי 6 וחצי שעות סודר המחשב. ארוחת ערב מצויינת אצל אחי.

האחייניות המתוקות שלי, השתובבו להן בנעימים ואפילו נתנו לי לפנק אותן! הן לא מתמסרות בכזו קלות :)

האמת שחסר לגדולה שלא תתן אחרי שביום חמישי הייתי איתה שעתיים בגן שעשועים. יש לה יכולת לצרוח לזו..

אבל אני חייבת לציין שדווקא היה ממש כיף לשמוע אותה צועקת כהכ שכל השכונה תשמע- "דודה סוכריות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

דודה גאה! זו אני! :)

הפונדו היה מצויין! אכלתי כל כך הרבה שוקולד! טיפ לאלה מכם שחושבים על פונדו שוקולד- באופן מפתיע (לפחות הפתיע אותי) אגסים ואפרסקים הולכים עם זה ממש טוב!!!! וכמובן במבה לאלה מכם שאוהבים את השילוב- חמאת בוטנים+שוקולד.

קבלתי גם ספר - "נשים הוראות הפעלה" שירד איתי לאילת ודיסק מוזיקה קלאסית של ויולדי בסגנון אירי. ממש טוב! לכל המתעניינים- O'stravaganza, מומלץ!

*מבזק*- נמצא השעון שלי במגירה של החזיות. איך הוא הגיע לשם? לא באמת ידוע, אני מניחה שהוא נתפס במשהו שהכנסתי לשם. איזה מזל שההורים לא קנו לי שעון חדש ליומולדת! :)

המחשב הרבה יותר טוב תודה ששאלתם.

הכרטיס הכרטיס טלויזיה עוד לא עובד משום מה. אבל נראה לי שאשאיר את המלאכה לגיסי.

עכשיו אפרד מכם לשבוע הקרוב

תהנו

תבלו

and don't do anything i wouldn't do!

או שאולי כן.. :)