השבוע הכל "אחרון" והפעם לא רק "אחרון לשנה א/ב/ג" הפעם זה "האחרון לתואר".

היום יום שלישי האחרון בתואר.. יום חמישי יהיה יום הלימודים האחרון לתואר, עם השיעור האחרון לתואר, המחיאות כפיים האחרונות לתואר.. עוד מעט יהיה גם המבחן האחרון לתואר, העבודה האחרונה לתואר, פרויקט הגמר של התואר...

די- תיכף ממש נגמר התואר.

כבר עברו 4 שנים? עבר מהר? עבר לאט? אני לא כל כך בטוחה. כשאני חושבת על אירועים שקרו בשנה א' זה נראה לי כל כך מזמן...למשל- כבר ממש התרגלתי לעובדה שאין לי יותר סבים.. הם פשוט כבר לא שם. מצד שני- אני זוכרת את ההלוויות כאילו היו אתמול.

אני זוכרת את החרישה המשותפת בשנה שניה- איך ישבנו ימים ולילות כמה חברות יחב דולמדנו ולמדנו.. זה נראה כל כך מזמן.

ובשנה שלישית- כשלא היה לי זמן לנשום ויום של 12 שעות באוניברסיטה כבר נראה לי יום "רגיל".

והנה.. שנה רביעית. שוב שביתה, שוב הסמסטר נגמר באיחור, שוב דופקים את הסטודנטים ולא מתחשבים.. הכל כרגיל.

רק עכשיו זה כבר הסוף.

ומה הלאה?

התכנון הוא על GMAT ותואר שני בשנה הבאה. איפה? לא יודעת... מצד אחד אני לא מחבבת את האוניברסיטה (מבחינה אדמיניסטרטיבית), מצד שני בת"א יש מצב לקבל יותר פטורים וגם המחיר יותר שפוי.

בכל מקרה- תוך פחות מחודש (טפו טפו טפו) אני מסיימת את כל חובותיי האקדמיות לתואר ואוכל להגיד שסוף סוף- אני מהנדסת!!

ובדבר הפוסט הקודם-

אז מה אם הוא לא רוכב על אופניים