השבוע נצלנו את יום החופש הקולקטיבי (בערך) ונסענו לצימר.
בגדול (וגם בבינוני עד קטן) היה מצוין!
אבל הנה כמה דברים שבעלי צימרים צריכים לקחת בחשבון:
1. אם יש מטבחון (והיה) אז היה יכול להועיל אם הייתה מגבת מטבח
2. אם אתם אומרים שארוחת הבוקר היא בין 9 ל-9:30 אז כדאי שתעמדו בזמנים ולא תגיעו ב-10:20.. למה? למשל כי קמתי יותר מוקדם בשביל זה והרעיון הכללי הוא עדיין חופש.. לא רוצה לקום מוקדם.
אז את השעון המעורר כיוונו ל-08:30. לכאורה- שעה לא רעה.
רק חבל שהבחור העיר אותי כבר ברבע לשבע... כן, כמעט וחנקתי אותו.. והוא עוד בקש להתכרבל!!
הסברתי לו בקצרה שזה לא יפה מצידו ככה להעיר אותי בשעות נוראיות כאלה שהוא יודע שכבר חודש וחצי (ועוד חודש וחצי לפחות) אני קמה כל יום ב-6 בבוקר.. הוא הבין. בקש סליחה- ואני כמובן לא הצלחתי לחזור לישון.
אז התכרבלנו.....
אבל שמרתי על זכות הדגדוג- כי אם הוא מציק לי אז גם לי מותר! 
התכנון היה לעשות מסלול הליכה באזור אבל מה לעשות שדווקא לכבוד הבחירות מישהו החליט לפתוח את הברז.. אז במקום נסענו למוזיאון המרציפן בכפר תבור. היה נחמד מאוד, אם כי כבר הייתי במוזיאון מרציפן מרשים ממנו בחו"ל, לפחות מבחינת התצוגה.
אני יודעת שזו הולכת להיות הצהרה קצת אמיצה אבל אגיד אותה בכל זאת-
נראה לי שהבחור הנ"ל הוא "ה"בחור בשבילי.
נראה לי שלא יהיה אחר.
אז אמנם אני לא יודעת מה יהיה בעתיד- אבל למען התיעוד אני כותבת את זה.
ובנושא אחר לגמרי-
בעקבות הפרויקט הנוכחי בעבודה כמעט כל יום אני "מבלה" כ-3 שעות בתחבורה הציבורית בחרבי ארצנו (טוב לא ממש רחבי ארצנו- ירושלים או ב"ש).
הצד השלילי פה הוא די ברור, אבל אני מעדיפה להסתכל על הצד החיובי.
מאז תחילת מסעותי בארץ (תחילת ינואר, פחות שבוע חופש, פחות הימים שהם היה לי טרמפ לכיוון אחד או יותר) הספקתי לקרוא 4 ספרים. איזה כיף!
ואלו הם הספרים-
1. "האלים משתוללים"
2. "כתוב במניפה"
3. "פומפיי"
4. "חיי פיי"
מכולם נהנתי. הייתי מדרגת אותם כך (מהטוב ביותר לטוב פחות):
1. חיי פיי
2. כתוב במניפה
3. פומפיי
4. האלים משתוללים
והספר הבא- סוף סוף אעשה זאת ואסיים לקורא את "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה". את המבוא לספר הזה כבר קראתי לפחות 5 פעמים. את הפרקים הראושנים 3 ופעם אחת המשכתי עד הקטע שההוא עם השם המלא ב-b (לא זוכרת בדיוק את שמו כרגע) גונב את ספינת החלל. זה רק יהיה קצת כבד לסחוב את הספר הענק הזה (כל הסדרה בכריכה קשה אחת).
לפעמים אני מעדיפה להשתמש בתחבורה הציבורית במקום לנסוע בטרמפים רק בשביל הקריאה. אני יודעת שכשהמסעות יסתיימו שוב לא יהיה לי זמן לקרוא... אבל לפחות יהיה לי זמן לעשות את כל מה שאני לא מספיקה לעשות עכשיו.
בכל מקרה- נחמד לקרוא, במיוחד כשהנסיעה שקטה.
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוכריות