לשם שינוי השבוע דווקא יש לי הרבה מה לומר!

רק חבל שהתלוננתי על זה שאין לי מה לכתוב..

תקראו לי שטחית בררנית אבל אני מצטערת- אם אתה קרוב ל-30 וחסרות לך שיניים (3 טוחנות מצד ימין), אל תחשוב אפילו על לנסות להתחיל איתי, זה מפחיד אותי.

אם ניסית בכל זאת, נא לשים לב לרמזים המאוד עבים (לא מסתכלת עליך, מדברת עם אחרים, לא מחזירה שאלות) ואל תסיים את הנסיון ב"אז.. יש מצב?".

לא!

ברור שאין מצב!

איפה השיניים שלך???

שבועות בבוקר, גיסי מתקשר להתנצל!

רק עכשיו אחותי ספרה לו שבקשתי את המצלמה והוא ממש מתנצל ולא מבין את ההתנהגות שלה.

הוא גם אמר שהיה לוקח מונית במיוחד כדי להביא לי את המצלמה, ושאל אם לחפש לי אותה במחיר טוב.

אכן, מפתיע.

אתמול לפנות בוקר נסתה צויץ לשכנעה אותי לבוא איתה לבאר ידוע כלשהו. למרות שניסיתי להתחמק כי הייתי צריכה לקחת את ההורים לשדה התעופה, החלטתי לבוא בכל זאת.

סגרנו על זה שאני אגיע לשעה-שעה וחצי.

הגעתי, נפגשתי איתה, והיא תהתה למה אני באה עם תיק.. אין איפה לשים אותו..

טוב, אז חזרתי לאוטו והחבאתי אותו מתחת למושב, בצורה שהוא לא גלוי לעולם החיצון ועל הכסא עוד שמתי את הז'קט שלי.

(מי כבר מבין מה קרה??)

חזרתי למכונית בשעה המיועדת, ובדיוק כשהגעתי שמעתי רעש מוזר והמכונית שחנתה לידי לחצה על הגז ונעלמה בזריזות בתוך ענני אבק.

נגשתי למכונית ולתדהמתי גיליתי את החלון השבור. מה שלא מצאתי שם היה התיק שלי!

נסעתי בזריזות הביתה בתוך אמבט הזכוכיות כדי לקבל שטיפה מאבא.. ברור שעשיתי את זה בכוונה! בדיוק עכשיו 20 דק' לפני שאתם יוצאים לשדה, פשוט בסתר ליבי לא רציתי שתסעו ולכן בקשתי מהחוליגנים האלה שיפרצו לאוטו..

אז הם לקחו מונית לשדה..

בבוקר, אחרי שעתיים וחצי של שינה איכותית) קראתי לאיש של המנעולים (גנבו לי גם את המפתחות) שיחליף (פעם שניה בחודשיים האחרונים).

אחי הגיע לשמור על הבית בנתיים ואני הלכתי לרופא שיניים (כי היה לי יום כזה נהדר עד עכשיו..).

לרופא השיניים שלי יש חוש הומור.

הוא חולה על מוזיקה ( איש כלבבי) ותמיד שם שירים כבקשתך.

"אז מה נשמע היום?" הוא שאל,

"משהו שמח!" עניתי.

צלילים מוכרים בוקעים מהרמקולים.

עוד לפני השורה הראשונה אני אומרת לו- "נכון שהמגינה שמחה, אבל שיר על צבע שחור? זה הרעיון שלך לשמחה??"

paint it black / rolling stones

האמת? דווקא היה מתאים

בנתיים התברר שאנשים שונים מצאו תעודות שונות שלי, אז לאחר הטיפול הכיפי במיוחד (2 סתימות), יצאתי במסע הגשת תלונה במשטרה + איסוף הרישיון, כרטיסי האשראי (המבוטלים), תעודת סטודנט, כרטיס קופ"ח, הארנק ואפילו התיק עצמו!

ככה נחסכו לי התרוצצויות רבות. נו, לפחות זה.

חברים טובים שראו את מצוקתי הזמינו אותי בערב לגלידה.

לא רק שגלידה תמיד תרומם את רוחי, אחרי הטיפול שעשו לי זה היה הדבר הנכון לאכול.

לפחות היום נגמר בצורה מתוקה!

ג'ורדן זכתה באמריקן איידול.

אני דווקא מרוצה.

בלייק מגניב, אבל היא באמת שרה יותר טוב ממנו.

ומלינדה?

היא תצליח בכל מקרה.

אז מה היה לנו בשבועיים האחרונים..?

1. התרנגולת טסה לחילופי סטודנטים.

2. געטקס תיכף טס גם הוא.

3. סוף סוף זכיתי להיות בדירתה החדשה של הקטנה.. הילדה חיה טוב!! היא רק צריכה לזרוק את החבר ואז הכל יהיה מעולה! (היא יודעת שאני חושבת ככה, גם היא חושבת ככה האמת ).

4. המבחנים נגמרו (מועדי א' לפחות). לא הגיעו כל הציונים, אני אשפר בלפחות 2 מקצועות, 3 אם יהיה לי כח.

5. אתמול סיימנו את הפרויקט המזורגג המהווה 50% מציון אחד הקורסים, יפי !! 

6. התחיל הסמסטר.. לצערי אחד מקורסי הבחירה שלי היה אמור להיות ממש מעניין עושה רושם דווקא די משעמם בזכות מרצה לא מוצלחת במיוחד.לעומת זאת קורס אחר היה ממש מרתק! האחרים היו בסדר.. המון מרצים זקנים יש לנו הסמסטר (זקנים = בעלי שיער שיבה בשלב מתקדם, הייתי נותנת להם 60 במינימום ו-75 במקסימום).

7. נכון לעכשיו אני לוקחת 10 קורסים.. כן אני משוגעת, זה ידוע. מקווה שזה יוכיח את עצמו כצעד הנכון בשנה הבאה כשאחפש עבודה ואוכל לעבוד בניחותא בלי להפסיד לימודים.

8. אזכרה לסבא. דוד שלי עשה מעשה חביב והביא רדיו-דיסק עם דיסק של מוזיקה קלאסית, אז אחרי כל מה שיש לקרוא קצת עמדנו שם והקשבנו למוזיקה. היה רעיון יפה.

9.הבלוג חגג יומולדת 4 אתמול.. 4 שנים שאני פה.. קצת קשה להאמין שהצלחתי להתמיד בזה כל כך הרבה זמן... ובכלל לא חשבתי שיהיה לי על מה לכתוב. מצחיק אותי עכשיו לקרוא את הפוסטים של פעם. יש כמה שהייתי מוחקת, כמה שהייתי כותבת מחדש.. אבל ככה הייתי פעם.. קטנה ונאיבית וכשארצה יום אחד להיזכר במה שהיה פעם, אני רוצה להיזכר בזה במילים של פעם, ולא במילים של עכשיו- בת 23 כותבת בת 19.

10. תיכף נגמר הפרו... למישהו מתחשק לצ'פר אותי?

11.פורים - אז קודם כל חג שמח לכולם ודבר שני- סופ"ש ארוך! לא לומדים ביום ראשון! YAY!

מסכנה יאן, היא חולה- ככה שהיא כנראה תפסיד את הפורים הראשון שלה בבי"ס.. היא כמובן מתכוונת להתחפש לפיה ורודה (לא קיימים צבעים אחרים רלוונטים בנושא), לעומתה תולה עדיין מתלבטת בין ג'ירפה לפיטריה.. נכון להיום בערב פיטריה היא התחפושת הנבחרת.

12. בחיי שיצא לי להגיד את המשפט הבא השבוע: "אני שמחה שלא הסתפרתי בתספורת לא מוצלחת כדי שלא תצטרכי להגיד לי שזו תספורת מכוערת". הסיבה? צויץ משום מה חשבה שהסתפרתי קצר (קצר=כתפיים ומעלה) ותהתה במהלך כל השיעור איך להגיב על התספורת שלא הייתה לטעמה.. (היא ישבה כמה שורות מאחורי). מצד אחד היא לא רצתה להעליב אותי, מצד שני.. היא אמורה להגיד לי את האמת..  בכל מקרה היא נשמה לרווחה כשגילתה שרק הזזתי את השיער לצד כדי שלא יפריע.

חוץ מזה שמחתי מאוד להרגיע אותה שאני לא מתכוונת להסתפר כל כך קצר אף פעם (כי אז אי אפשר לעשות קוקו וזה לא נח), ושלא תדאג- אני אוהבת את השיער שלי ארוך יחסית וחוץ מזה- יש לי ספר מצוין

13. נתקע לי האוטו באמצע הרחוב.. מסתבר שהלך האלטרנטור. אז איך הגעתי למוסך? שאלה יפה! נסעתי כאשר למצבר שלי מחובר מצבר אחר- ששכב לי ליד הרגליים, הכבלים נכנסו דרך החלון. הרגשתי כאילו אני נוסעת בתוך ניתוח לב פתוח.

ושוב- חג שמח לכולם!

פעם בשנה, כל שנה, אני נאלצת להעביר את האוטו טסט.

אני שונאת להעביר את האוטו טסט!

במיוחד שבממוצע אני שם פעמיים בשנה...

לפני שנתיים זה היה משהו באיזון של הגלגלים,

שנה שעברה הייתי צריכה להחליף לוחית רישוי,

והשנה - גומיות בציריות (או איך שלא קוראים לזה).

הכל התחיל לפני יומיים- הגעתי לסניף הדואר הקרוב (זה שפתוח 3 שעות ביום) מצויידת בצ'ק של אבא.

מתוך 6 עמדות עבדו 4 (לא רע..). חיכיתי, הגעתי, חייכתי, מסרתי הצ'ק ו- קבלתי אותו בחזרה.מסתבר שאי אפשר לשלם בצ'ק לא של בעל הרכב. התעצבנתי על כך ששינו את התקנות בלי להודיע לאף אחד ושבתי לביתי. כעבור רבע שעה הייתי שוב בדואר (שוב לא הייתה חניה כמובן..). הפעם מתוך 6 העמדות רק 2 היו פעילות. חיכיתי שוב בטור.. שלמתי במזומן (קצת מלחיץ אותי להסתובב עם כמעט 900 ש"ח במזומן, אבל מסתבר שאין ברירה).

אתמול בבוקר- נסעתי לעשות את הטסט. למרות שזו לא הפעם הראשונה, השניה או השלישית שאני עושה את זה עדיין הכי טוב מבחינתי להגיע ב mode של "אין לי מושג מה אני אמורה לעשות" + לוק של ילדה טובה אך לא צפונית (חשוב!) שפותחת עיניים כחולות וגדולות (אולי עובד גם עם חומות אבל מעולם לא היו לי כאלה..). עברתי בין התחנות השונות, מאחד לאחד.. נדמה היה לי שיש מצב שאני אעבור את זה במכה הראשונה- אבל לאאאאאאא. להחליף גומיות!!

נסעתי למוסך והשארתי שם ת'אוטו.

בלי אוטו אני מרגישה כמו.. ציפור בכלוב- אני יכולה לעוף, רק תפתחו את הדלת!!!

במהלך כל הסיפור זהה אתם חייבים לזכור שהיה לי היום מבחן שגם הייתי אמורה ללמוד אליו...

היום לעומת זאת מצבי כבר היה טוב יותר- על הבוקר התייצבתי במוסך לאסוף את הבובה שלי (=האוטו), ביחד נסענו לנסות את מזלנו פעם שניה- שוב אספתי את השיער בקוקו סתמי, עפעפתי בעיניי ואפילו הוספתי קצת גלוס.. לכל מקרה שלא יהיה.

אחד מהחבר'ה שם זיהה אותי מאתמול ומשום מה החליט לשאול אותי אם אני מבינה גרוזינית.. עניתי לו שלא אבל אם הוא יגיד את מה שהוא רוצה בעברית אני כנראה אבין . צחקנו ו- עברתי!!

עכשיו מתנוססת לי מדבקה חדשה וכתומה ועליה- 2007!

עד לשנה הבאה...

נ.ב-

המבחן היה מעצבן, אני מקווה שבכל זאת יהיה בסדר, אחרת אני אשפר...