לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


"החיים האמיתיים"- Here i come !!!

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ביקורת


 

לא לא, זה לא הולך להיות פוסט פוליטי אל דאגה.. אבל ביקורת נוקבת תהיה פה, זה בטוח!

 

בניגוד לנטיותיי הטבעיות נכנסתי לת"א (ועוד עם האוטו!) שזה, כידוע, דבר שאני לא ששה לעשות בכלל, אבל מה לא עושים בשביל חברים?

הגעתי לת"א במטרה מקודשת שהיא כמובן- אוכל, או יותר נכון- יום הולדת.

התיישבנו במסעדה שנבחרה בקפידה מראש (שיהיה לי ולעוד בעייתית אחרת מה לאכול) וחיכינו...

 

וחיכינו...

 

וחיכינו...

 

וחיכינו...

 

וחיכינו עוד קצת...

 

ואז הגיע המלצר עם התפריטים!

 

במבט קל ראיתי שהמנה אותה התכוונתי לאכול לא נמצאת כלל בתפריט, שוד ושבר!!

קראנו לאחראית שתסביר לאן נעלמה המנה ומה שהתברר הוא שהיא כבר לא בתפריט 4 שנים!!  (ואני לא מגזימה, באמת 4)

תהינו, בקול רם כמובן, איך זה שהם לא עדכנו את האתר שלהם כבר 4 שנים ושאולי כדאי שיעשו משהו בנידון.

 

עוד התברר שכנראה שגם התפריט עצמו לא עודכן במאה השנים האחרונות וחצי מהמנות שהוזמנו לא קיימות.

 

נפלא..

 

אחרי דיון מחודש רב היושבים הסתדרו עם המנות שכן קיימות ורק אני- נשארתי בדד.

מה לעשות שאני לא אוכלת פירות ים, 90% מסוגי הבשר וחצילים? מסתבר שזה לא מותיר הרבה אופציות מלבד שני סוגי סלט אומללים שממש לא התחשק לי לאכול.

 

למזלי גם המרק שהיה בתפריט לא היה המרק שהיה להם (מרק יוגורט ונענע קר- איכס!, מרק עדשים- כיף!), אז החלטתי שזה יהיה עדיף על סלט כי קר בחוץ וזה קצת פחות סתמי.

 

אם אם חושבים שכאן נגמר הסיפור אתם טועים טעות מרה-

התוספות שהיו אמורות להגיע (פירה/צ'יפס/ירקות מאודים וכד') הגיעו- רק לא מה שהוזמן. הפירה היה אמור להיות פירה תפו"א ובטטה, אבל מסתבר שהוא פירה רגיל ושום זכר לבטטה אין בו.. עובדה שהמלצר לא טרח לציין בפנינו בעת ההזמנה. 

אציין שהמלצר הציע להחליף את התוספת אבל כבר התבאסו החבר'ה אז השאירו את המצב כמו שהיה וזה לא שהיה משהו יותר מרגש להחליף אליו....

 

מנה אחרת הגיעה חריפה בטירוף עם עיגולי פלפל גדולים - וזאת אחרי ששאלו את המלצר בפירוש (הילדה רגישה לפלפל) אם המנה חריפה והוא ענה ש"מה פתאום!".

 

כמובן שמתוך מגוון הקינוחים שבתפריט (6) היו רק 3.. וגם הם לא היו מוצלחים באופן מיוחד (או בשום אופן).

 

ככה ש.. בגדול, בקטן או בבינוני- לא הייתי ממליצה.

 

ולמקרה שאתם תוהים אם היה איזשהו פיצוי מצד המסעדה- קבלנו לחם. וואוו.

 

המסעדה: "תהל"

המקום: נחלת בנימין, ת"א.

הציון: בלתי מספיק!!!

 

 

נ.ב

עברו כבר מס' ימים מאז הביקור והאתר עדיין לא מעודכן!

 

נכתב על ידי סוכריות , 31/1/2008 20:10   בקטגוריות אוכל, ביקורת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ימים הזויים


 

הערב הלכנו בוטן, התרנגולת ואנכי לחבק את הקולנוע הישראלי!

 

או- מה שבאמת היה-

בוטן חפשה מישהו שיבוא איתה לסרט "ימים קפואים", אמרתי לה שאם אף אחד מהחברים שלה אוהבי סרטי האיכות לא יסכים, אני אבוא. אז אף אחד לא הסכים (מפתיע) ואני גררתי איתנו גם את התרנגולת.

 

קודם כל, לא רק שהסרט בעברית, הוא גם בשחור לבן! (מבט של "לאן לקחת אותי???" לבוטן).

האולם לא היה ריק לגמרי, היו איתנו עוד 6 אנשים ( שאח"כ הצטערו על זה שיצאו מהבית ). 6 אנשים יותר ממה שציפיתי שיהיו..

 

נחזור לסרט עצמו-

אחד ההזויים שראיתי בחיי!!

התסריט, בהגזמה- 5 דפים (אין הרבה מלל).

הצילום- כאילו אומנותי.

הסוף- הזוי ולא מובן עוד יותר מכל שאר הסרט.

 

בגדול הסרט הוא על סוחרת סמים חסרת בית שפולשת לבתים ריקים כדי לישון/להתרחץ. היא בערך פוגשת מישהו מצ'אט באינטרנט- קצת לפני הפגישה יש פיגוע והכל מסתבך.. איכשהו היא תופסת את מקומו של הבחור וממשיכה את החיים שלה/שלו.

 

החלק הממש מוזר היה בסוף- הסרט נגמר ואנשים פשוט נשארו במקום. אף אחד לא קם וקפץ לכיוון הדלת כמו שבדר"כ קורה.

קשה לי לתאר את זה.. הסרט נגמר, הכתוביות רצו ואנשים פשוט לא קמו! כאילו היו בתוך טראנס בלתי מוסבר.

אחרי בערך דקה (שנמשכה נצח) החלטנו להתרומם.. ואחרינו לאט לאט- גם ה- 6 האחרים.

 

עזבו אותי מלחבק את הקולנוע הישראלי...

 

 

 

נכתב על ידי סוכריות , 1/9/2006 01:52   בקטגוריות ביקורת, כל מיני  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי נתן לך רשיון ילד/ה?


 

 

עוד לא החלטתי את מי אני שונאת יותר מאחורי ההגה- נשים או גברים?

קודם כל יש לחלק את האוכלוסיה לשניים:

1. גברים

2. נשים, זקנים ודוסים- אתייחס לקבוצה בשם קיבוצי כקבוצת ה"נשים".

 

מצד אחד הנשים הן מעצבנות בחוסר המודעות לעובדה שהן לא לבד על הכביש, מצד שני הגברים חושבים שהכביש שייך להם.

כדאי לקנות רכב מגבר כי אצלו פנסי האיתות כמעט ולא בשימוש, אבל נשים נוטות להשאר באותו נתיב (שמאלי בדר"כ) במהירות של צב גוסס, אז אמנם הן מאותתות- אבל לא מחליפות נתיבים לעיתים מספיק קרובות.

נשים בג'יפים זה פשוט מסוכן! הן גם ככה לא מסתכלות לצדדים, אז כשהן במכונות הרג גדולות כמו ג'יפ- ראו הוזהרתם! גבר עם ג'יפ- כמו כל גבר מצוי (אבל ככל שה"כלי" גדול יותר כך גם הגאווה) ירגיש עוד יותר כמו מלך ויחתוך על ימין ועל שמאל במרחק של ס"מ מועטים מהמכוניות שסביבו.

אני במיוחד אוהבת את אלה שמודיעים לי מראש שהם בדרך אלי בעזרת איתות אורות מעצבן או צפירה נהדרת. למה כל הגברים חושבים שרק הם מסוגלים להסתכל לצדדים כשהם יוצאים מרחוב/חניה? ואולי כדאי שנשים באמת תסתכלנה יותר...

גברים מנצלים את הרמזור יותר מדי, נשים פחות מדי...

חניה.. טוב נו, זה לא מפריע לי כל עוד אף אחד מהמינים לא בדאבל פארקינג.

נשים לעולםםם לא יעירו לי על זה שאני נוהגת עם הרגל על הדשבורד! גברים ערסים נוהגים לעשות זאת באופן קבוע.

משותף לכל המינים- אנשים שנדחפים! פרנציפ אני לא נותנת להם להכנס באמצע! חזירים כאלה..

 

תחת איזו קטגוריה אני נכנסת?

רבים הזכרים שאמרו לי שאני נוהגת כמו גבר, במיוחד לאור העובדה שאני יודעת לחנות בכל צורה ודרך. אבל אני מודה שלעיתים האישה שבי מגיחה לרגע קט. בדר"כ במקומות שאני לא מכירה.

 

פוסט זה נכתב בעקבות אנשים מעצבנים בדרך הביתה על כביש 4.


88 בחשבונאות! בהתחשב בעובדה שחשבתי שפשלתי לגמרי באחת השאלות ולא היה לי זמן לבדוק את המחבחן- כולי אושר!!


כוכב נולד:

תגידו זה נראה לכם נורמלי שהאפונה מעפולה הזה עלה ואת נעמה זרקו לכלבים?

אני לא מבינה.. לאנשים אין אוזניים??? מה מחובר להם משני צידי הראש???

 

נכתב על ידי סוכריות , 2/8/2005 23:06   בקטגוריות ביקורת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  סוכריות

בת: 41

תמונה




17,093
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוכריות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוכריות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)