אז גילינו מחלה חדשה. כשאתם מרגישים שהמח שלכם מנסה לפרוץ החוצה דרך האוזניים והדחף הראשוני הוא לדפוק את הראש בקיר- זוהי תסמונת לינארית.

מחר המבחן. חסל סדר התכוננויות למועד זה.

אין שום סיכוי בעולם שאעבור אותו, אז כבר עכשיו נא לחסוך ממני "בהצלחות" מיותרות.

אולי אצליח במועד ב' ומה שכנראה יקרה זה שאצטרך לקחת את הקורס שוב.

לא נורא.

כבר השלמתי עם זה.

אני חושבת שבאותו זמן הייתי יכולה ללמוד יפנית והייתי מבינה יותר ממנה מאשר מה שאני מבינה עכשיו באלגברה לינארית.

מחר זה נגמר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מרגישה כמו זומבי, נראה לי שבשבוע האחרון עליתי בערך 2 קילו (אלה שהורדתי).. ממינימום 5 אימונים בשבוע ירדתי למקסימום 1.. אני מרגישה כמו פדלאה, כואב לי התחת ונראה לי שכואב גם לכיסא שלי.

מחר יום חופש.

לא לומדים, לא נוגעים בשום דבר!!!

יום רביעי... נתחיל ללמוד לתכנות וכלכלה...

למועד ב' ברעל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אה,, גם שיטות היה די מגעיל.. השאלה הכי בטוחה שיש במבחן בחדו"א- חקירת פונקציות ואי אפשר למצוא אפילו נקודות חיתוך עם הצירים!!! אמרו לנו לקרוא לה A... כי קשה למצוא אותה. באמת יופי! תנו לי עם פטיש על הראש ברגע הראשון של המבחן ואז תגידו לי להמשיך...

מבחן ראשון כבר מאחורי!

אחד המגעילים (לא מבחינת החומר אלא מבחינת המבחן עצמו).

מי באמת רוצה לשבת 4 שעות על התחת ולשרטט? מי?? בטח לא אני!

עכשיו אוכל בשמחה גדולה לעשות uninstall לתוכנה הזו שלוותה אותי במהלך הסמסטר- הסימטרון.. איתה בניתי מחורר כפרויקט סיום (98, כבוד!) ושאת תפריטיה למדתי בע"פ כדי שאוכל להבחן עליהם בכתב...  (כן, גם לדעתי אין פה הגיון).

זהו בעצם פוסט הדחקה.. מדחיקה את יום רביעי.... מבחן בשיטות.

שאלוהים ישמור!

זה הרעיון שלי לקצת הנאה (הפוסט). אני פשוט רוצה לבדוק שבתוך כל הבלאגן אני עדיין קיימת. ז"א המחשבה העצמאית שלי. זו שלא כל מילה איכשהו קשורה לחומר הנלמד. זו שהיא אני עצמי לפני שהיא אני הסטודנטית בתקופת הבחינות.

היום השקעתי בעצמי קצת יותר (שיחסית למה שעשיתי השבוע זה בהחלט שיפור של מאות אחוזים). אחרי שבוע שלא יצאתי מהבית (חוץ מלאוניברסיטה כמובן) הלכתי לקיקבוקס... אתם לא יודעים איזו הקלה זו לגלות שלמרות הכל התחת שלכם עדיין לא מוסמר לכסא. רק נדבק עם דבק פלסטי לבן. כזה כמו שהיינו משתמשים בו בשיעורי מלאכה..

היום היה יום אחרון של הסמסטר. יום א' מבחן ראשון.

יום ד' שני... בשדו"א...

שבוע אח"כ יש לינארית.. אני נשבעת בכל היקר לי שאנשק למישהו את הרגליים אם אעבור את המבחן הזה... עכשיו שנכנסתי לישרא ראיתי כותרת של פוסט בעמוד הראשי " I wanna leave without a trace" והדבר הראשון שעלה למוחי הוא- סכום אברי האלכסון.. (המשמעות של trace בלינארית). אכן מקרה עצוב. כן.. אני יודעת שאני צריכה לישון במקום לכתוב פה. לא, הפושט הזה לא ישאף לכיוון הרציונלי אז מוטב שתוותרו על הרעיון הזה כבר עכשיו :). כן.. שמתי לב שהשתמשתי במילה "ישאף" (שוב- חדו"א מגלה את ראשה המכוער).

מספיק עם משחקי המילים האלה שרק קומץ קטן מכם יבין.. הבעיה היא שאלה שיבינו בטח יחשבו שאני ממש חולה... oh well. אני לפחות לא חולמת על זה בלילה כמו כמה אנשים אצלינו!!! (שוב הזכרתם לי שזה באמת הזמן לישון? כן.. אני יודעת. תיכף).

אתם יודעים מה עושה לי טוב בזמן האחרון? ריבה! ולא סתם ריבה- קונפיטורה תות!

זה הזמן לגלות לכם סוד כמוס (אתם לא יודעים עד כמה)- אני ממש אוהבת תותים!

נכון אתם מסוגלים לאכול נוטלה עם כפית? (כן, גם אני מסוגלת... עובדה ידועה), אז רק שתדעו שחצי כפית של הקונפיטורה הזו.. זה משהו משהו!! אתם יודעים מה? נתלהב עד הסוף- משהו בסט!!!

אלה היו: רגעים קטנים של אושר :).

אלו הדברים הקטנים שעוזרים לי לעבור את היום... :)

בקשר למורה... אנחנו מדברים.

וכן.. נפגשנו פעם אחת.

מה היה? אל תדאגו.. לא היה.

ז"א היה... אבל טיפה :)

עדיין מרוחקת ממנו. ולא- לא רוצה לשנות את זה. ככה טוב.

מרחק בטוח.

ניתוק רגשי מסויים.

אבל השיחות שלנו עדיין כיפיות כמו שהיו.

דווקא מהבחינה הזו תקופת המבחנים באה בזמן.. כי גם ככה אין לי זמן לראות אותו.

ככה אני לא מתקרבת יותר מדי וטוב שכך!

לילה טוב!

נתראה בפברואר :)