מרגישה שצריכה אבל לא בא לי.
אתמול היה יום קשה. למדתי ל3 מבחנים במקביל. חזרתי הביתה ב11 וחצי בלילה בערך.
ישבתי לדבר קצת עם אמא.
היא הייתה מאוד נסערת. קצת מצחיקה אותי אמא שלי.
יש לנו קרובת משפחה שהיא... נגיד קצת בהמה מבחינת ההתנהגות שלה ומשום מה אמא שלי לוקחת אותה ממש קשה.
אז הייתה לנו שיחת הבהרה (לאמא ולי). אמרתי לה שאו שהיא תקבל את העובדה שהיא לא תשתנה ושתפסיק לשים עליה, או שתענה לה בחזרה על כל דברי החוצפה שלה או שתלך לסדנה לאסרטיביות. או הכל ביחד כמובן. נראה מה יהיה.
מצחיק.. הייתי בבסיס היום ואחת החדשות במדור שאלה אם אני "סוכריות המיתולוגית?". אני מיתולוגית.. נחמד לדעת :)
נדמה לי שהמורה שוב מנתק קשר. בא לי להרביץ לו. ז"א.. נגיד שאתה רוצה לנתק את הקשר (שלא היה ממש קיים בחודש האחרון אבל ניחא). מה הבעיה שלך להגיד? למה אתה כמעט בן 29 אבל מתנהג כמו ילד בן 5? מעצבן! לפחות התרגלתי. לא מתגעגעת כמעט.
תגידו.. זה כל הגברים ככה? או שרק מי שיצא לי לפגוש? אני כבר לא יודעת על איזה קבוצת גיל להתכוונן.. מסתבר שהמבוגרים יותר (שואף ל30) יותר ילדותיים מילד גן טיפוסי והצעירים יותר...איך אגיד את זה...דואגים יותר מדי לדברים חסרי משמעות.
מה בקשתי? מישהו נורמלי??? רגיש, ספונטני בעל חוש הומור... is that too much to ask?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוכריות