לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


"החיים האמיתיים"- Here i come !!!

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2006

סנאי צהוב


 

אני לא מאמינה באמונות תפלות. לא מפחדת מחתול שחור, ללכת מתחת לסולם, שיעברו לי מעל הרגליים או כל אמונה אחרת.

יש רק דבר אחד שאני שומרת עליו בקנאות-

לפני כמעט 12 שנים אחי התגייס. חישוב קל מראה שאני הייתי אז בת 11. בתור ילדה חסרת חורים באזניים קבלתי מאחי עגילי דבק מטופשים כאלה (שנות ה- 90 אתם יודעים..). ביום גיוסו הדבקתי זוג עגילי סנאים צהובים לאוזני ויצאנו לבקו"ם.

בנתיים העגילים לא ממש נשארו על האוזניים, אבל אני החלטתי כבר אז לשמור אותם עד שאחי ישתחרר! כי כל עוד הסנאים על המראה הכל יהיה בסדר! אז הדבקתי אותם למראה וסגרתי אותם עם סלוטייפ.

בנתיים הסלוטייפ נפל, אחי השתחרר וגם אחד מהסנאים נפל ונעלם לו.

למרות שעברו 4 שנים מיום גיוסי החלטתי להמשיך לשמור על הסנאי הנוסף- כי יש גם מילואים!

 

אז עברו כבר כמעט 12 שנים ולי עדיין יש סנאי צהוב מודבק על המראה,

ולא אכפת לי שיגידו שאני אנוכית ולא רואה את התמונה הגדולה, אני בעד להבריח אותו לחו"ל!!

כי אני לא יודעת מה יקרה אם הוא יקבל צו 8...

 


 

חוץ מזה, עוד חודשיים בדיוק יש לי יומולדת.. 23... הזקנה הגיעה!!!

 

ובנושא דומה:

ישבנו תותי ואנכי לארוחת צהריים נעימה. אכלנו, דברנו, צחקנו- הזמנו חשבון.

שלפנו כרטיסי אשראי וחיכינו למלצר שיגיע.

הגיע המלצר, הסתכל על הכרטיסים, התסכל עלינו, הסתכל על הכרטיסים, שוב הסתכל עלינו. הסתכלנו עליו בחזרה..

"אתן סטודנטיות???"

אני: "כן"

מלצר: "חשבתי שאתן הכי קטנות פה".

מפה לשם, הנ"ל חשב שאנחנו מקסימום בצבא.

אמרנו לו שזה יהיה נחמד אם בגלאים מבוגרים יותר יחשבו ככה, כרגע זה קצת בעייתי להכנס לפאבים כשלא מאמינים לנו שאנחנו חוקיות...

 

מזל שלא ניסינו להזמין אלכוהול...

 

 

נכתב על ידי סוכריות , 28/7/2006 19:20   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


האם את נוהגת לשמור על קשרים עם חברים / חברות מן העבר?
כן !

האם רוב החברים שלך הם חברים ותיקים? או שאת "מחדשת את המלאי" באופן קבוע?
רב החברים שלי הם די ענתיקות.. חוץ מזה שאני לא בדיוק מחדשת, אני מוסיפה למלאי אם יוצא (למשל החברים מהלימודים).

האם את מסוגלת לשמור על קשר לטווח ארוך, או שנמאס לך מהר?
וודאי שמסוגלת, אבל כדי לשמור על קשר צריך שגם הצד השני ישתף פעולה..

מהו לדעתך הקשר האולטימטיבי? (להיפגש כל יום, טלפונים, סמסים וכו’)?
לדעתי אין דבר כזה קשר אולטימטיבי. זה תלוי בדמויות הפועלות.
הכי חשוב לי בקשר זה לא התדירות אלא האיכות.

כמה חברים קרובים יש לך, שאת מגדירה אותם כידידי נפש?
4-5

מי החברה או החבר הכי ותיקים שלך? ממתי את מכירה אותם?
אני מניחה שצמות (ראה רשימה בצד ימין). אבל יש לו יתרון על האחרים כי ההורים שלנו חברים עוד מהתיכון אז אנחנו מכירים מגיל 0 שלי ושבועיים שלו. אחריו תותי- הכרנו בגן, התחברנו בכיתה א'.

נכתב על ידי סוכריות , 25/7/2006 16:55   בקטגוריות שאלונים / פרויקטים  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מושי מושי


 

מה יותר גרוע מסרט רומנטי להחריד שאיכשהו תמיד יגרום לי לחשוב על החצי השני (שעוד לא מצאתי) איתו מובטח לי אושר עד סוף ימי?

 

אני אגיד לכם מה- פרק סיום סדרה!!

כן כן, הפרק האחרון של העונה האחרונה בהחלט של אותה סדרה שאתם צופים בה כבר 10 שנים (פלוס/מינוס).

אתם בטח תוהים על מה אני מדברת.. הרי שום דבר לא נגמר בשבוע / חודש האחרונים.. מה נזכרתי פתאום?

ובכן.. האמת שבאמת נזכרתי פתאום.

הסדרות שאני באמת רואה בטלויזיה (ז"א לא הגיעו באופן פלאי אלי למחשב) הן מועטות מאוד וניתן לספור אותן על.. 3 אצבעות בערך. זה בגלל שאני נוהגת לצפות בהן עם אמא (הסופרנוס והמגן). יש רק עוד סדרה אחת שאני רואה בדד (כשערוץ 3 מחליט סוף סוף לשדר אותה) - ג'אג. כן אני יודעת שהיא לא הכי מבריקה או שנונה (למרות שיש לה את הרגעים שלה) אבל היא חמודה+ וחוץ מזה שמזמן אמרתי שהמדים הלבנים של חיל הים (במקרה שלנו the navy) הם הכי יפים!! וכמובן שהעורך דין (בה' הידיעה, שהוא גם גבר-גבר בעיני) נוהג להתלך בהם על בסיס קבוע, שזה כמובן.. לא רע לעין .

בכל מקרה, הסתיימה לה העונה השמינית לא מזמן ואני נשארתי עם טעם של עוד (או יותר נכון עם פרק סיום עונה מותח). כמובן שעכשיו כשאני בחופש ואין לי יותר מדי מה לעשות שום דבר לא מונע משתי העונות החסרות להופיע באופן פלאי אצלי במחשב...

ועוד יותר אין שום דבר שמונע ממני לצפות בהן.

(במאמר מוסגר- נחמד שערוץ 3 סיים עכשיו את העונה השמינית כשהעונה העשירית והאחרונה שודרה בארה"ב לפני שנתיים)

 

בכל מקרה, כמו בכל סדרה שמכבדת את עצמה- חייב להיות מתח בין הגיבור והגיבורה. הוא אוהב אותה, היא אוהבת אותו.. אבל איכשהו זה אף פעם לא קורה. מה שטוב בג'אג זה שהם השכילו ומשכו את ה"רגע" עד לפרק האחרון ולא הדרדרו לתהום שהוא מערכת היחסים האינטימיות המסובכות בין הגיבורים. איכשהו זה תמיד נגמר בחתונה ואז נתקע קצת (ראה להלן "חברים").

אז כפי שאמרתי אותו "רגע" (רגע= ~זהירות ספוילר~ חתיכת נשיקה צרפתית שהם הדביקו אחד לשניה והצעת נישואין) הגיע היום ואני כמובן כמו בחורה טובה צפיתי בו שוב ושוב ושוב...

זה כל כך מושי ואני לא יכולה להפסיק!!

אני מכורה למושי...

ואני רוצה קצת מושי משלי..

 

האמת שכל הפוסט הזה נכתב כתירוץ לשיר הבא: ( Anna Nalick - Breathe (2 AM

כבר שבוע שהשיר הזה גורם לי תחושה של מושי..

שמעתי אותו לראשונה באחד הפרקים של סדרה נוספת אותה אני רואה (שאליה אני קצת הרבה יותר מכורה) והיא "האנטומיה של גריי" (בנות, כדאי!! שם משחק הגבר-גבר הראשון), בעקבות החופש החלטתי שהגיע הזמן גם להעשיר את מלאי השירים שלי ולכן צרפתי לו את פסקול הסדרה שמאוד מצא חן בעיני, שם מצאתי את השיר המדובר. בגלל שאותו שיר גם ככה מתנגן לי בריפיט בראש הופתעתי מאוד כשבאחד מרגעי השיא (באותו פרק מדובר) פתאום שמעתי את אותם הצלילים המוכרים..

השיר הזה.. הוא... זוכרים ב"דוסון" את הפרק שאנדי עזבה ופייסי והיא רקדו על המזח? אז השיר שהיה ברקע (Heather Nove - Paper Cup).. כמה שהוא היה מושי? (אבל מושי טוב!) אז השיר הזה.. נמצא איתו באותה הקטגוריה (לפחות בשבילי).

 

יצא קצת מבולבל..

אבל תחושת המושי גורמת לבלבול קצת.. אז תסלחו לי..

 

 

 

וככה זה נראה בסוף- השאירו הכל לגורל....

 

 

וקצת מהגבר גבר:

 

  

 

 

 


 

כי קונאן בקש יפה אז הנה גם מק:

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי סוכריות , 24/7/2006 02:05   בקטגוריות טלויזיה  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  סוכריות

בת: 42

תמונה




17,096
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוכריות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוכריות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)