לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מה כבר אפשר להגיד? עוד בלוג סיפורים.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2007

פרק 21


הנה לכם עוד פרק.. אולי זה בלילה אבל עדיין(:

אין לי כל כך רעיונות אבל לא עידכנתי הרבה זמן אז אני מנסה לעדכן יותר.

 

*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*

 

שקעתי במחשבות ונרדמתי

פתאום שמעתי <<בום>> ענק והתעוררתי בבהלה

 

קמתי מהר ורצתי לחדר הכי קרוב אליי, החדר של גיא

הוא בדיוק בא לצאת והתנגשתי בו

אני: "גיא? מה היה הרעש הזה?"

גיא: "לא יודע, תישארי בחדר שלך אני יורד לבדוק" הוא היה נראה לחוץ

 

נכנסתי לחדר וראיתי טלוויזיה,

הסתכלתי על השעון וראיתי שאחת עשרה וחצי בבוקר

'טוב נו אם כבר קמתי אני אשאר ערה' חשבתי לעצמי והלכתי למקלחת לצחצח שיניים ולהתארגן

 

ניסיתי לחשוב מה כבר יכל לקרות.. מה זה הבום הזה שהיה?

שני: "שירה מה זה הרעש שהיה?"

אני: "יאוו איך הבהלת אותי!"

היא צחקה

אני: "לא יודעת מאמי בואי תראי איתי טלוויזיה, גיא הלך לבדוק"

שני: "ומה עם דין?"

אני: "את רוצה שנלך לקרוא לו שיבוא להיות איתנו?"

שני: "כן.."

אני: "טוב בואי מאמי"

היא החזיקה לי את היד חזק, כנראה שהיא פחדה

 

נכנסנו לחדר של דין והוא ישן, שינה עמוקה עמוקה

'כל כך מתאים לו לא להתעורר מכלום' גיחחתי לעצמי

אני: "יאללה שני בואי נעיר אותו"

שני: "טוב בואי נזרוק עליו כריות" היא חייכה חיוך מתוק

שתינו לקחנו כריות כאלה שהיו לו על המיטה

אני: "שלוש.. ארבע.. ו..!"

שתינו התחלנו לזרוק עליו כריות

דין: "שניי?! מה אתן עושות?!" הוא התעצבן תוך כדי שינה

שני: "קום! קום! קום!" היא זרקה עליו כרית

דין: "מה קרה?!" הוא התיישב על המיטה

אני: "היה מן פיצוץ בבית!"

דין: "מה? מזה פיצוץ?"

אני: "לא יודעת.. גיא ירד לבדוק.. אבל שחושבים על זה לקח לו יותר מידי זמן"

שני: "בואו לאמא ואבא!"

שלושתינו הלכנו לחדר של ההורים שלי וראינו את אמא שלי יושבת על המיטה ונראית לחוצה

דין: "אמא מה קרה? איפה אבא?"

סיגל: "אני לא יודעת.. התעוררתי מהרעש והוא לא היה פה"

"איפה גיא?!" היא נלחצה"

אני: "זה בסדר אמא הוא ירד למטה לבדוק מה קרה"

סיגל: "טוב מתוקים בואו נרד למטה ונראה מה עם גיא"

ירדנו למטה וישר ראיתי שיש חור בקיר, חור של רובה.

חיפשנו את גיא בכל הבית והוא לא היה, פתאום שמתי לב שהמפתח של הבית זרוק על הרצפה

ושהדלת של הבית לא נעולה.

 

סיגל: "שירה תתקשרי מהר למשטרה ותגידי להם להגיע לפה"

התקשרתי למשטרה ואמרתי להם לבוא לפה אבל הם אמרו שהם רוצים לדבר עם מישהו מבוגר

נתתי את הטלפון לאמא שלי והלכתי לשבת על הספה ליד דין ושני

 

שמענו את אמא שלנו מדברת בטלפון ואומרת שהייתה חטיפה

לא הבנו מה קרה.. מה חטפו את אבי [אבא שלי] ואת גיא?!

שני התחילה לבכות והתחלתי להילחץ באמת

סיגל: "ילדים תעלו מהר לאחד החדרים ואל תצאו משם עד שאני אגיד"

אני: "אבל למה?!"

סיגל: "אני אסביר לכם אחר כך, עכשיו פשוט תעלו! תעלו לחדר של שירה הוא הכי גדול"

דין: "טוב אנחנו עולים"

דין הרים את שני כדי שתירגע קצת ועלינו לחדר שלי

שני ודין ראו טלוויזיה ואני התקשרתי לכרמל

 

כרמל: "הלו" ענה עייף

אני: "מאמי הערתי אותך?"

כרמל: "אממ.. כן, אבל זה בסדר, קרה משהו?"

אני: "תקשיב, לפני איזה חצי שעה קמתי כי שמעתי בום ממש חזק

ואבא שלי וגיא נעלמו, הזמנו משטרה ושמעתי את אמא שלי אומרת שחטפו את אבא שלי ואת גיא!"

כרמל: "מה?!" הוא צעק והיה נשמע עיירני לגמרי

"אני בא עכשיו!!"

אני: "מה השתגעת?! אתה לא יכול לדעת מה יכול לקרות.. שלא תעז לבוא!"

כרמל: "נראה לך שאני לא בא?! ביי אני בדרך"

 

דין: "מה כרמל בא?"

אני: "כן.."

דין: "אוקיי"

 

אחרי שלוש דקות בערך צילצלו בדלת ושמעתי את אמא שלי אומרת

"תיכנס לחדר של שירה ואל תצא עד שאני אגיד לכם שאפשר"

 

כרמל נכנס לחדר וחיבק אותי

דין: "היי אחי מה קורה?"

כרמל: "בסדר גבר.. איך אתם? הכל בסדר?"

שני: "לא!! אבא וגיא נעלמו" אמרה והתחילה לבכות שוב.. [היא ילדה קטנה]

כרמל: "דיי מתוקה אבא וגיא יחזרו עוד מעט, אל תדאגי להם, בואי נראה משהו מצחיק ביחד!" אמר התיישב על המיטה שלי והושיב אותה עליו.

היא נרגעה ונהייתה שמחה 'לא ידעתי שיש לו גישה כזאת לילדים' חייכתי לעצמי

 

כולם ראו טלוויזיה ואני סתם התכתבתי עם אנשים

 

איש לא מוכר נכנס לחדר

שלום ילדים אני השוטר דוד, תרדו למטה ותהיו בסלון עכשיו טוב?"

אני: "אוקיי אנחנו יורדים"

כרמל עשה לשני שק קמח

ודין חיבק אותי חצי חיבוק ולחש לי "הכל יהיה בסדר, אני יודע את זה.. וחבר שלך ממש נחמד"

חייכתי אליו וירדנו למטה

 

ראינו את אבי וגיא יושבים בסלון פצועים.. גיא נפוח בחלק מהפנים, ושניהם מלאים בדם וחבלות...

נכתב על ידי , 24/7/2007 00:49  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,403
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמספרת, הסיפור המיוחד שלי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המספרת, הסיפור המיוחד שלי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)