אז הנה הפוסט הראשון שלי..
עדיין קצת קשה לי להאמין שפתחתי בלוג.. תמיד זה היה ניראה לי מין סוג של אתר צומי לפקצות בנות 12 עם רמת משכל קצת יותר גבוהה מג'ירפה עם תיסמונת דאון. טוב סליחה.. לא התכוונתי להעליב אף ג'ירפה..
בכל אופן יש לי הרבה דברים שרצים לי בראש והרגשתי שאולי כדי קצת להפטר מהם אני צריכה לכתוב אותם.. אולי ככה הם ישארו על הדף ויצאו לי סוף סוף מהראש.. ניסיתי הרבה פעמים לכתוב יומן אבל אף פעם לא הצלחתי להתמיד, גם תמיד היה לי מין חשש כזה, שמישו יבוא ויקרא אותו ויגלה את כל הסודות האפלים שלי. ככה שאפילו ביומן שכתבתי התחלתי לצנזר, התחלתי לכתוב דברים בצורה כזאת שגם אם מישו יקרא בו אני לא ארגיש חשופה לגמרי. אפילו בשביל היומן האישי שלי לא הצלחתי להוריד את חומות ההגנה שהצבתי לעצמי בשנים האחרונות.
אז הנה פתחתי בלוג. אין פה שום פרט ממש מזהה עלי ולכן גם אם מישהו באמת יכנס לפה הוא לא יוכל לדעת מי אני. אני מקווה שלפחות פה אני אצליח באמת לשים את כל מה שאני חושבת על הדף. אפשר בכלל לקרוא לזה דף?
בכל אופן זהו לבינתיים
רעות