אני עדיין כאן!

מכירים את אלה שיושבים תמיד בפינה בצד, עם האוזניות? האלה שניראים כאילו הם חיים בבועה? בעולם משלהם? כאילו הם בכלל לא מודעים לזה שקיימים עוד כמה אנשים חוץ מהם בעולם? שניראה ששום דבר לא מעניין אותם? שאנשים תמיד מרכלים עליהם, מנסים להבין מה עובר להם שם בתוך הראש? בגלל שהם כל הזמן לבד, כאילו הם בוחנים אותך מהפינה שלהם בחדר, וכל אחד מנסה לחשוב לעצמו, מעניין מה הוא חושב עלי. יש כאלה שחושבים שאולי הם בכת השטן או משהו בסגנון, יש את אלה שבטוחים שהם חותכים ורידים, יש את אלה שמנסים לתת כל מיני תיאוריות פסיכולוגיות למה גורם להם להתנהג ככה, חושבים אולי הייתה להם ילדות קשה, לא טיפלו בהם כמו שצריך כשהם היו קטנים, אולי איזה פדופיל אנס אותם כשהם היו בני 3, אולי הם סתם מחפשים תשומת לב בזה שהם כאילו ניראים שונה? יש את אלה שמרחמים עליהם, חושבים שהם בטח מאוד בודדים אז הם מנסים להתקרב אליהם, לשחק אותה נחמדים, להציע להם לצאת או להיות הבן זוג שלהם בשיעור ספורט.

אז אני אחד מהאנשים האלה, אלה שיושבים בפינה בצד, עם האוזניות. אלה שניראים כאילו הם חיים בבועה, בעולם משלהם. אני מודעת לזה שקיימים עוד כמה אנשים חוץ ממני בעולם, אבל מנסה קשות להכחיש את העובדה הזאת. יש דברים שמעניינים אותי, יש הרבה, אתם פשוט לא אחד מהם! גם עלי תמיד מרכלים, מנסים להבין מה עובר לי בראש, נכון כשאני בבצפר אני כל הזמן לבד, לא מתחברת אל האנשים האלה, למען האמת גם לא מנסה, זה לא חסר לי, אני לא מרגישה שאני צריכה את החברה שלהם, טוב לי לבד, להתייחד עם המוזיקה ועם המחשבות, אבל תאמינו לי שאני לא בוחנת אף אחד מכם, אתם לא מעניינים אותי, ברור שיש לי איזה שהיא דעה לגבי כל אחד מכם, אבל דעה סתמית של רושם ראשוני שלא התעמק יותר מאז. אני לא בכת השטן, אני גם לא חותכת ורידים. הייתה לי ילדות רגילה לגמרי ואף פדופיל עוד לא אנס אותי, אני גם לא מחפשת תשומת לב, להפך בגלל זה אני לא מתקרבת אליכם, אולי אני לבד אבל אני לא ממש בודדה, אני פשוט לא צריכה את החברה שלכם אז אין לכם מה לרחם עלי, אל תנסו להתקרב או להיות נחמדים, אני לא צריכה את זה, אני לא רוצה את זה, אני רוצה להיות לבד, להתרחק, אני לבד מבחירה, לא כי החרימו אותי,אני החרמתי אותכם אז אין סיבה שתנסו להתחבר אלי מתוך רחמים.

אני ניצחתי אתכם, קטלתי אותכם לפני שהספקתם ליקטול אותי. נכון אני לבד אבל אני כאילו הבן אדם הכי "מקובל" בשכבה כי קשה ואולי בלתי אפשרי להתחבר איתי ולהכנס לתוך הקבוצה האינטימית שלי שכוללת רק אותי, יש אנשים שמפחדים ממני, חושבים שאני יכולה לפגוע בהם, למה? אין לי מושג.. בחיים שלי לא הלכתי מכות עם אף אחד ואם אני אלך מכות עם מישהו סביר להניח שאני אפסיד. אנשים רוצים לדעת יותר עלי, מנסים להתקרב אלי דווקא בגלל שאי אפשר, מנסים להבין אותי ואני זאת שמקשה עליהם ולא נותנת.

רק שתדעו שאני לא לגמרי לבד, אני ככה רק בבצפר, יש לי חברים מחוץ לבצפר, יש לי חבר הכי טוב שמבין אותי לפעמים יותר טוב ממה שאני מבינה את עצמי. אני יכולה לספר לו כמעט את הכל. אני לא צריכה אף אחד אחר.