אז כהרגלי אני יושבת לי בפינה, שומעת מוזיקה ומנסה להתעלם מהעולם שמחוץ לבועה שלי. פתאום ניכנסת לכיתה אחת שניקרא לה ליאת.. אם היינו בתוך סרט טינאייג'רים אמריקאי זול אז ליאת הייתה המעודדת הביצ'ית הבלונדינית.
קיצר לא יודעת מה קרה לה, גם לא ממש מעניין אותי אבל היא הייתה עצבנית ממשהו, היא צעקה על חברה שלה שבאה לשאול אותה מה קרה ואז היא פתאום באה אלי, מעיפה לי את האוזניות וצועקת עלי שאני ייצא מהסרט שלי או משו ושאני יפסיק לחשוב כל הזמן רק על עצמי כי גם היא קיימת פה או משו בסגנון הזה, לא ממש הקשבתי.. אז אני אמרתי לה בקול מאוד רגוע שאם עוד פעם אחת היא נוגעת לי באוזניות או צועקת עלי אני יקשור לה את החוטיני לאוזן כשהוא עדיין עליה אז היא אמרה לי שאני לא יעז לאיים עליה, שהיא לא מפחדת ממני, שלאף אחד פה לא איכפת ממני ואם אני רק ינסה להתחיל איתה כל הכיתה תקפוץ עלי כדי להגן עליה, אז אני אמרתי לה שאולי לאף אחד פה לא איכפת ממני אבל 90% מהם לא סובלים אותה ו10% מנסים להתקרב אליה כי הם חושבים שיצא להם מזה משו ושתוריד תאף ותפסיק להתנהג כאילו היא לא פחות מהמלכה אליזבת ואז היא עשתה לי "מי? טוב לא משנה אל תנסי לשחק לי אותה חכמה בזה שאת מביאה לי כל מיני מספרים ושמות בסדר?" אז אני אמרתי לה שתודה שהיא הרגע הוכיחה לי שבלונדיניות באמת סתומות, אז היא דחפה אותי ואמרה לי למי אני קוראת סתומה ועוד 50 מיליון קללות בערך אז אמרתי לה שלא תדחוף אותי עם עוד כמה קללות משלי ואז היא דחפה אותי שוב אז דחפתי אותה חזרה ומשכתי לה בשיער וזה הפך להיות ממש צ'יק פייט אופייני ואז המורה הגיעה ואמרה לשתינו ללכת למנהלת אז היא הלכה למנהלת ואני החלטתי לחתוך הבייתה.
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שהלכתי מכות עם מישהי חח.. תמיד היו את אלה שפחדו ממני בבצפר אז עכשיו יש להם גם סיבה;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רעות ולא אחרת