לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני עדיין כאן!


nothing but my life


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

מה שקורה כשהולכים לבד לים


היום הלכתי לים. כן סתם ככה פתאום, לבד..

 קמתי בבוקר ושמתי לב שאני לא עושה כלום עם החיים שלי. טוב הגזמתי.. אני לא עושה כלום עם החיים שלי בחופש! אני עוד 3 חודשים מתגייסת ובינתיים (חוץ מעוד בגרות אחת) אני די בחופש, וכל היום בבית ולא עושה כלום.. אז נכון שאני מפיקה גם הרבה הנאה מלא לעשות כלום ולהשתעמם ונכון, לפעמים גם סתם כיף לשבת מחוץ לחלון עם הרוח, לשמוע מוזיקה ולהסתכל על העוברים למטה ברחוב. (או שרק אני עושה את זה?), אבל כמה אפשר? היום קמתי עם מצב רוח ספונטני כזה שבא לי לעשות משהו. בדר"כ אני לא הולכת לים אלא אם כן מישהו מזמין אותי, מה שכניראה לא יקרה בקרוב כי ידידים שלי בזמן האחרון לא אוהבים ים. אז אמרתי בעצם בשביל מה אני צריכה ללכת עם מישהו? לבשתי בגד ים מתחת לבגדים, עליתי על קו 115 וירדתי בים. שכבתי שם לבדי, שמעתי מוזיקה והשתזפתי, ניכנסתי קצת למים אבל היה דגל אדום והיו מלא גלים ענקיים, לא כאלה שכיף לקפוץ איתם, כאלה שאם הם תופסים אותך אתה לא עולה חזרה למעלה אז לא הייתי הרבה במים. בקיצור לא עשיתי שם כלום אבל לפחות יצאתי קצת מהבית.

אחרי זה ניכנסתי למרכזית, קניתי פיצה (כן, כן אני שמנה) וחיכיתי לאוטובוס חזרה. בזמן שאני מחכה לאוטובוס ראיתי את הבן אדם הכי יפה שראיתי בחיים שלי. אני רצינית אני לא מגזימה, פשוט לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו. היו לו עיניים כחולות-טורקיז כזה ממש בהירות והיה לו חיוך ממש חמוד. (זה תמיד החיוך שעושה לי את זהסבבי)

יש שם ספסלים כאלה אבל אני תמיד יושבת על הרצפה, אל תשאלו למה.. כניראה עוד פאק אצלי. קיצר הספסל היה פנוי אבל הוא התיישב לידי על הרצפה, הוא שאל אותי מתי האוטובוס אמור לבוא (היה כתוב את זה על הלוח שבדיוק מולנו) בכל אופן לא אמרתי שום הערה צינית פשוט עניתי לו ולחצתי שוב על הplay באמפי אבל איך שלחצתי הוא שאל מה אני שומעת וביקש גם אוזניה אחת ונתתי לו.. אחרי זה רציתי לזרוק את הפיצה כי לא הייתי רעבה יותר אז הוא אמר לי לא לזרוק, שהוא יאכל אז נתתי לו. עכשיו זה נישמע כאילו כמה דברים הוא ביקש? גם מתי האוטובוס בא, גם לשמוע איתי מוזיקה וגם את הפיצה אבל זה לא היה ניראה ככה אז. בכל אופן התחלנו קצת לדבר, מסתבר שגם הוא לפני גיוס, היה באקסטרני. הוא היה די נחמד.. המשכנו את השיחה באוטובוס ולפני שהוא ירד הוא ביקש את הפלא שלי ונתתי לו.

כל היום הזה היה מאוד לא אופייני לי.. סתם ככה החלטתי ללכת לים לבד, לא התרחקתי כשהוא התיישב לידי, לא אמרתי שום הערה צינית לגבי זה שהשעה הייתה כתובה על הלוח, נתתי לו לשמוע איתי מוזיקה שזה דבר שבאמת לא קורה הרבה כאילו אני אף פעם לא מתחלקת עם אף אחד באמפי שלי ופתאום אני נותנת אוזנייה למישהו שעוד לא ידעתי איך קוראים לו בכלל אז, נתתי לו את מה שהשארתי מהפיצה, התחלנו ממש לדבר במקום שאני אתעלם מהקיום שלו ועוד נתתי לו את המספר שלי.. איזה יום מוזר=\

בכל אופן הוא די מצא חן בעיני,גם מבחינת המראה החיצוני וגם מבחינת האופי, קשה להגיד שממש נידלקתי אבל היה משהו.. גם עדיין יש לי קצת רגשות לת'.

אה אני צריכה למצוא לו אות.. אממ.. א'? טוב ניראה אם הוא בכלל יתקשר.. וגם אם לא, היה לי ממש כיף היוםסבבי

נכתב על ידי רעות ולא אחרת , 19/6/2007 17:29  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  רעות ולא אחרת

בת: 36

ICQ: 364253039 

תמונה




10,917
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרעות ולא אחרת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רעות ולא אחרת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)