אני עדיין כאן!

אבא שלי נתן לי מאתיים שקל מתנה ליומולדת שלי.. תמיד כשאני מקבלת כסף ליומולדת אני ישר חושבת לעצמי "מה לא היה לך כוח ללכת לחפש מתנה?" ה"מתנה" גם הייתה בתוך התיבת דואר. היא הייתה שם בדיוק ביומולדת שלי אז אמא שלי חושבת שהוא לא שלח את זה בדואר אלא הכניס את זה בעצמו לתוך התיבה. אז אם הוא החליט "להתאמץ" ו"להשקיע" כל כך בלהביא את זה בעצמו, הוא לא יכל כבר לתת לי את זה ביד? אולי ביחד עם נשיקה\חיבוק ו"מזל טוב"? הוא יכל גם סתם לצרף איזה פתק עם 2 המילים האלה לתוך המעטפה.. אבל כל מה שקיבלתי זה מעטפה שכתוב עליה בצד אחד את השם שלי, בצד השני את שלו ובפנים 2 שטרות של 100. נו טוב.. זה יותר משנה שעברה חח

ביום שלישי הגיעה אלי זאת שהתנשקתי איתה. קבענו כבר לפני שבוע בערך שהיא תבוא לבקר והיה לי ממש נחמד איתה. הלכנו ביחד לים והיה ממש חם (בגלל המזג אוויר.. תרגעו..) ונשרפתי קצת בכתפיים אבל לא נורא. עד הערב הכל היה מאוד אפלטוני, אבל היא גם ישנה אצלי ולפני שנירדמנו היא ניסתה לנשק אותי שוב, בהתחלה קצת זרמתי איתה ואז היא ניסתה להוריד לי את החולצה והרגשתי עם זה ממש לא בנוח פתאום אז עצרתי אותה. היא חזרה לשכב על הגב לידי במבט מאוכזב ואמרה "אני עוד אצליח" וחייכה אלי. זה היה די חמוד..

אין לי כוח עכשיו להתחיל לנסות לפענח את הדברים ולתת הגדרות.. בינתיים אני פשוט זורמת עם מה שניראה לי טוב באותו רגע, בלי להקדיש להכל יותר מדי מחשבה. אני מניחה שבסוף האסימון ייפול מעצמו, בלי שאני אנתח כל פעולה שאני עושה. זה סתם מחרפן אותי ולא מוביל אותי לשום מסקנה.