אני עדיין כאן!

במשך כל השבוע לא ידעתי מה לעשות.. פשוט לא הצלחתי להחליט את מי מהם אני רוצה.. כל כך רציתי להחזיר את הגלגל אחורה לפני שפגשתי את חבר שלו. כל דקה שיניתי את דעתי. כבר התחלתי לעשות טבלת יתרונות וחיסרונות לכל אחד.. לפי הטבלה יצא שאני אמורה להשאר עם א' אבל הלב שלי לא ממש היה שלם עם זה. לפני כמה ימים חבר שלו התקשר והציע לי לצאת ולא ממש ידעתי מה להגיד, הרי לפחות באופן רשמי א' הוא עדיין חבר שלי. הוא אמר שא' מסכים ושאני חייבת לתת לו צ'אנס להראות לי איך הוא, לא ממש רציתי לצאת איתו למען האמת, אבל בסוף יצאנו ביחד לסרט. היה ממש נחמד, נהנתי איתו ואז הוא ניסה לנשק אותי ופתאום קלטתי שאני ממש לא רוצה שהוא ינשק אותי. באופן אוטומטי זזתי ישר אחורה כשהוא ניסה, וקיוויתי שהוא לא ינסה שוב. אני לא לגמרי יודעת למה אבל החלטתי שזה סימן, ואם באותו רגע ממש לא רציתי שהוא ינשק אותי כניראה שאני צריכה לבחור בא'. אבל מצד שני אם בכלל הייתה לי התלבטות ולא הייתי בטוחה ברגשות שלי אל א' ואפילו שקלתי באופן רציני לעזוב אותו לטובת חבר שלו אז כניראה שגם א' לא ממש בשבילי וכמו שגם כמה ייעצו לי בתגובות החלטתי פשוט להפרד משניהם ולמצוא לי, עם הזמן מישו אחר שיתאים לי יותר מכולם. יום למחרת אמרתי לחבר שלו מה אני מרגישה ואז הלכתי אל א' והסברתי לו גם, שאני רוצה להפרד אבל הוא התחיל לדבר ולשכנע אותי ולהגיד לי שהוא אוהב אותי וכבר לא היה לי מה להגיד ואז הוא נישק אותי ואיכשהו יצא ששכבנו ו.. זהו. אני חושבת שאנחנו נישארים זוג אחרי הכל. אולי זה סתם היה משבר קטן.

אחותי הייתה פה כל הזמן הזה ואתמול היא נסעה לצפון לאיזה צימר עם חבר שלה. תודה לאל שנפטרתי ממנה לפחות לכמה ימים.. אני שונאת אותה!!!

גם אבא שלי ישן פה לעיתים די קרובות אבל אליו התרגלתי הוא כבר לא כל כך מפריע לי.

אז שלשום הייתי אצל א' והוא היה בעבודה אז חיכיתי לו ופתאום חבר שלו הגיע וישבנו אחד ליד השני.. הוא היה ממש נחמד ומצחיק והשיחה זרמה והיה לי ממש כיף איתו ואז הוא נישק אותי ולא ממש ניסיתי לעצור אותו.. אוקיי ממש לא ניסיתי לעצור אותו.. הבעיה שנהנתי מזה, כאילו רציתי שהוא ינשק אותי בכלל לא חשבתי על א'.. יצאתי ממש מגעילה. ואז הרגשתי ממש לא נוח והלכתי לפני שא' הגיע.. אתמול הסתבר לי שחבר שלו סיפר לו ולהפתעתי הוא לא ממש כעס.. כאילו הוא שאל אותי אם אני רוצה אותו ולא ידעתי מה לענות אז שתקתי לדקה, כי לא ממש חשבתי על זה.. כאילו.. יש מצב שאני רוצה אותו אבל אני גם רוצה את א', יש לי רגשות לשניהם ואני נימשכת לשניהם. זה לא פייר כלפי א' כי הוא היה הראשון והוא כבר נחשב לחבר שלי וחבר שלו סתם הופיע לי בחיים משום מקום ובלבל אותי. בכל מקרה בגלל ששתקתי אז הוא אמר "הבנתי.. ביי" והמשכתי לשתוק ושמעתי אותו מנתק=\ הרגשתי ממש רע אחרי זה ורציתי דבר ראשון לשבת עם עצמי ולבדוק באמת מה אני מרגישה אבל אחרי כמה דקות חבר שלו התקשר ואמר שהם דיברו על זה ושלשניהם יש טעם דומה בבנות אבל אף פעם זה לא היה עד כדי כך.. והוא הציע שאני אצא עם שניהם כמה פעמים ואז אחליט מה אני מרגישה ואני צריכה לבחור ביניהם. כאילו מזה? תוכנית ריאליטי? -קחי אותי רעות-? אבל כל השיחה הייתה ממש מביכה ואמרתי בסדר.. ועכשיו אני ממש לא יודעת את מי אני רוצה יותר.. כאילו אני בקושי מכירה בכלל את חבר שלו, לא שאני מכירה כל כך הרבה את א' אבל עדיין.. האמת א' ניראה יותר טוב אבל גם חבר שלו ניראה די טוב וחבר שלו מצחיק יותר אבל גם א' די מצחיק. כיף לי לדבר עם שניהם אני לא יודעת עם מי יותר. אוף ואם אני רוצה את חבר שלו? איך אני יכולה לעשות לו את זה? איך אני יגיד לו את זה? זה פשוט לא הוגן מבחינתו.חוץ מזה הם החברים הכי טובים אני לא רוצה לסכסך ביניהם. ואיזה פגיעה באגו זאת תהיה למי ש"יפסיד" ב"תחרות" עלי. בכל מקרה אני ממש מבולבלת עכשיו ואין לי מושג מי מהם אני רוצה כל שניה אני משנה את דעתי.. אני לא מאמינה שאשכרה 2 בנים רבים עלי כאילו אפשר לחשוב מי אני.. אוף הכל היה הרבה יותר פשוט לפני שפגשתי את חבר שלו אבל אני גם שמחה שפגשתי אותו.

אני יודעת שהפוסט קצת מבולגן ולא ערוך טוב.. זה כי אני כותבת את כל מה שעובר לי בראש ורצות לי מלא מחשבות בו זמנית.

כבר מתפוצץ לי הראש מכל זה.. ניראה לי אני פשוט יעזוב את שניהם וזהו 

אחותי עברה לגור פה לפני יומיים וכבר אני ניזכרת למה אני לא סובלת אותה.. יש המון דברים קטנים שהיא עושה שממש מציקים. זה הולך להיות פוסט חפירה-ראו הוזהרתם.

איך שהיא הגיעה עם תיק ענק ובו כל הדברים שלה, היא זרקה אותו על הרצפה ועלתה לקומה העליונה כדי לבדוק את החדר שלה. אותו חדר שהיא ישנה בו לפני שהיא עברה לגור עם אבא שלי. בחדר שום דבר לא השתנה, אמא שלי השאירה אותו בדיוק איך שהוא היה למקרה שהיא תרצה לחזור, שתמיד תרגיש שזה עדיין הבית שלה. הדבר היחיד שהשתנה זה שאמא שלי קנתה שואב אבק חדש לא מזמן, אפילו שהקודם עדיין עובד ולא היה לה מקום לשים אותו כי השואב אבק הישן תופס את המקום, אז אמא שלי שמה את החדש בחדר שלה, בפינה מאחורי המיטה. אחותי ניכנסה לחדר, בחנה אותו לפרטים ולבסוף הבחינה בשואב האבק. תוך חצי שניה היו צעקות בבית על זה שהפכנו את החדר שלה למחסן.

אחרי שאמא שלי העבירה את השואב אבק לחדר שלי(!) היא נירגעה.

ירדתי למטה וראיתי טלויזיה בסלון כשפתאום שמעתי שהיא קוראת לי, שאלתי "מה" והיא ביקשה שאני אעלה לה את התיק לחדר. הרגשתי כאילו היא לא הלכה בכלל אף פעם, פשוט שום דבר לא השתנה. כמובן שבדר"כ הייתי צועקת שתביא אותו לבד, שאני רואה טלויזיה ואני לא משרתת שלה, אבל היא רק הגיעה וידעתי שאמא שלי תתחיל להציק לי שאני צריכה להיות נחמדה אליה אז העלתי את התיק שלה לחדר. התיק ששוקל פי 4 יותר ממני וכל מה שיש בו זה בגדים. מה שמביא אותי ליום למחרת בבוקר.

בזמן שעוד ישנתי (בערך 10 וחצי בבוקר) היא פתחה לי את הדלת וניכנסה אלי לחדר (הדלת שלי חורקת כך שישר התעוררתי) וראיתי אותה פשוט פותחת את הארון שלי ומחטטת בכולו. שאלתי אותה מה היא עושה והיא אמרה "תחזרי לישון אני תכף יוצאת" מה שהיא התכוונה להגיד זה "תחזירי לישון שלא תראי שאני תכף יוצאת עם רוב הבגדים שיש לך בארון". אחרי שהתעוררתי היא כבר לא הייתה בבית וכשירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר- קורנפלקס עם חלב.. מילאתי צלחת מלאה בקורנפלקס, פתחתי את המקרר לקחת חלב וגיליתי שהקופסת חלב ריקה. מי מכניס קופסה ריקה של חלב למקרר??? כן אני יודעת שהתשובה ברורה.. אחותי! אז נישאר רק חלב עמיד שאני לא יכולה לסבול אז ויתרתי על ארוחת הבוקר. אחרי שעה בערך היא חזרה לבושה מכף רגל ועד הראש בבגדים שלי! אז כן אני התרגלתי להיות בת יחידה שכל מה ששלה הוא שלה ומה שלא שלה לא שלה ואני לא רגילה להתחלק בבגדים שלי, אבל זה שהיא לקחה לי את הבגדים לא הפריע לי כמו זה שהיא לא ביקשה אם היא יכולה, היא פשוט החליטה לשדוד אותי בזמן שאני ישנה! טוב טוב הגזמתי אבל זה עיצבן אותי שהיא לקחה אותם בלי לבקש ואמרתי לה: "למה את לובשת את הבגדים שלי?" והיא ענתה "לא היה לי מה ללבוש אז הייתי חייבת להשאיל ממך משהו". אני באמת צריכה להזכיר כמה התיק שהיה בו רק בגדים שקל? ומה היא הייתה לובשת בדיוק אם היא הייתה עוברת אלינו רק שבוע הבא?

וכמובן שהכי עיצבן אות שהיא לבשה חולצה שקניתי רק לפני יומיים, עוד לא הספקתי ללבוש אותה! היא הייתה עוד עם הפתק כשהיא הייתה בארון וכבר היא השתלטה לי עליה!

אבל הבלגתי. אחר"כ לקחתי את סנורקה לוטרינר כי היא לא הרגישה טוב והוא אמר שבמשך חודש אסור לתת לה שום אוכל אחר חוץ מהבונזו שלה-לא עוף, לא בשר (ובטח שלא ממתקים!!!) אני חוזרת הבייתה וישר אומרת את זה לאמא שלי ולאחותי! עולה למעלה להתקלח, יורדת למטה (עוד לא עברו 10 דקות מאז שאמרתי את זה) ואני רואה את אחותי נותנת לסנורקה שוקולד! < אחד הדברים שבלי קשר לזה שהיא חולה הכי מזיקים לכלבים. אז שאלתי אותה מה היא עושה ושהרגע אמרתי לה שאסור לתת לסנורקה לאכול שום דבר חוץ מהאוכל שלה והיא אמרה "טוב מה את לחוצה, היא ביקשה ממש יפה ועשתה לי כאלה עיניים חמודות אז הייתי חייבת לתת לה" טיפשה!

היום היא החליטה להיות נחמדה במיוחד ו"לעזור" לאמא שלי בזמן שהיא לא בבית ולנקות אותו. היא התעוררה ב7 בבוקר (אני לא צריכה להדגיש שישנתי נכון?) שמה מוזיקה בפול ווליום -אני די בטוחה שהכוונה הייתה להעיר אותי.. ושאלה אותי איפה המגב,איפה הסמרטוט, איפה החומר ניקוי, איפה המטאטא... שום דבר לא השתנה מאז שהיא הלכה.. הבית נישאר אותו דבר בדיוק.. זה בית שהיא גדלה בו כל החיים שלה חוץ מה3 וחצי שנים אחרונות ואני בטוחה שהיא יודעת איפה כל הדברים האלה! כמובן שזה לא ניגמר בשאלה, אלא היא רצתה שאני גם אביא לה את כל הדברים ואם כבר אני מחזיקה את המגב, הסמרטוט והחומר ניקוי אז כדאי שאני כבר ישטוף את כל הרצפה. אני אמרתי לה שאני עייפה, שאמא גם ככה שטפה אותה אתמול ושהיא זאת שרצתה לעשות לאמא שלי הפתעה ולא אני. אז היא התחילה להגיד כמה שאני אגואיסטית וחסרת התחשבות ושאני לא יכולה לעזור והיא צריכה לעשות את הכל לבד וכמה שהיא עוזרת ורוצה לעשות טובה לאמא ואני כזאת מגעילה. כמובן שיצא שאני ניקיתי את כל הבית לבד.. אחרי זה הלכתי לא' וכשחזרתי גיליתי שאחותי אמרה לאמא שלי שזה היה רעיון שלה ושהיא הייתה חרוצה והתעוררה מוקדם בשביל לעשות את זה ואני רק התלוננתי כל הזמן ולא רציתי לעזור.

אמא שלי התחילה להגיד לי כמה שזה לא יפה שלאחותי איכפת ממנה ולי לא איכפת מאמא שלי ואני לא רוצה לעזור ואני רק מתלוננת כל היום ולא עושה כלום. לא היה לי כוח אפילו להגיב לזה ויצאתי שוב מהבית, סתם הלכתי לגן שעשועים וישבתי על ספסל כמה שעות ושמעתי מוזיקה. חזרתי רק בערב-עכשיו. לא שאלו אותי איפה הייתי, אמא שלי אפילו לא הגיבה כשהיא ראתה שחזרתי.

אוף שתחזור כבר לאבא שלי!