הבלוג הזה הוא רק בשביל לפרוק רגשות.. לא יותר.
אז.. מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאחרי 14 וחצי שנים אתם לא הכי מכירים את עצמכם.?
בעצם.. אתם לא מכירים את עצמכם לעומק.. אתם רק יודעים על דבר אחד שמענין אתכם ואתם אוהבים לעשות אותו..
וברגע שנדפק משהו אחד? אתם לא יכולים כבר לעשות אותו ואתם נשארים בלי שום עיסוק.
אתם ניצלתם את כל ה 14 שנים שלכם רק בלרצות אחרים ולא לרצות את עצמכם..
חוץ מפעם אחת.. שזה גם לא היה רק לכם.. זה היה יותר לא לכם מאשר לכם.
אתם רוצים לצאת מהשגרה.. מהשעות.. ליהיות ספונטנים.. אבל אתם לא מצליחים..
אתם מוגבלים בשעות.. וב"חופש" בין השעות האלה, יש עוד שעות.. ועוד דברים לעמוד בהם.
אתם מנסים ליהיות הכי טובים בשביל כולם. אבל בשבילכם? אתם אפסים, כלום, לא שווים יחס.
מוכר? לי כן.
אני לא יודעת איך לצאת מהעצב המתמשך הזה - כי אני לא מכירה את הדרכים - בחיים לא הייתה לי את ההזדמנות להכיר.
אני לא יכולה להגיד מה אני רוצה - כי.. מה אני שווה?
ואני לא יכולה לעזוב הכול ולהתחיל לדאוג לעצמי - כי אז.. מי ידאג לאחרים שצריכים אותי.
את המילים "אני רוצה.." אני לא יכולה להגיד בלי להצטער אחר כך.. ואני שואלת
למה?
למה אני לא יכולה לבקש ? בלי להצטער ..
למה יש אנשים שהם שם רק כשהם צריכים? וברגע שהכול טוב.. הם זורקים אותי..?
למה אני כמו זבל..?
ולמה אני פתאטית?
הייתי מתה להכיר את עצמי.. הייתי מתה לדעת מה אני יכולה לעשות בשביל לשמח ולפנק את עצמי.
ואולי.. רק אולי.. שאננשים קצת ידאגו לי.. יחבקו.
סליחה. -
על מי שאני ועל מה שאני.
אם מישהו קרא את זה עכשיו.. תשכחו מיזה. תשכחו.. זה לא חשוב..
כתבתי את זה בשביל לפרוק ולא יותר מיזה.
מצידי יצאתי צצומייי.! מצידי יצאתי מגעילה וחרא.. אבל פרקתי..
והייתי צריכה את זה.
דבר אחרון - איתי אוקטן שלי3>
לא משנה מה קורה לי ולא משנה מה אתה תמיד איתי.
לא יהיה / תיהיה אף אחד / אחת שיפרידו בינינו.
גם כשאני ככה אני לא מפסיקה לאהוב אותך לשניה.
לא מפסיקה לחשוב עליך.. ועל דרכים לשמח אותך.
נכון שאני לא מצליחה לפעמים.. אבל תמיד הכוונות שלי כלפיך הם חיוביות בלבד.
אתה האהבה של החיים שלי! אתה החיים שלי!
ואין עוד מישהו בעולם שאני אוהבת כמו שאני אוהבת אותך!
אף פעם לא היה ,
ואף פעם לא יהיה!
אחד שלי - אני מצטערת על הכול.. על כל המגרעות שלי..
ועל כל החרא שאני עושה לפעמים
רק תדע -
שאני אוהבת אותך לעד3>
ואני מודה לה' על שחיבר אותנו3>
ואני מקווה שישאר כך - לנצח3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
