ביום שני היה לי טיול שנתי....
שנתי....כולה יומיים של מסלולים של בית אבות.
אבל היה ממש כיף!!!
הכנו לכיתה שלנו חולצה לכבוד הטיול...
וכתבו סתם על כמה ילדים מהטיול דברים שמאפיינים אותם.למשל:
חברה שלי,עדי,בוכה על כל מבחן...(שתמיד היא מקבלת בסביבות ה-97-99)אז כתבו עליה:
"עדי למה את בוכה?קיבלת 97 בתנ"ך..." "אני לא אתקבל לתיכון!!!"
וככה על כמה ילדים...וכתבו גם עלי.בגלל שאני שקטה:
ואם תהיו ממש שקטים ילדים,תוכלו גם אתם לשמוע את סיגל...
(למי שלא הבין-זה מהפתיחה של הדרדסים...)
בקיצור יצאה חולצה ממש מגניבהה....
יום חמישי האחרון היה אחד הימים המעצבנים בטיים אווט...דבר אחד רגיל ומעצבן קרה...בזמן שקרה משהו אחר.מוזר ומעצבן.משמע יום חמישי בטיים אווט לא היה מי יודע כמה...
קודם כל גיא נדבק אלי כהרגלו...ובאיזשהו שלב הוא אמר לי שהוא צריך לדבר איתי (שוב...),ולקח אותי לצד.
המשפט הראשון שהוא אמר,זה היה המשפט הכי מטומטם שהוא היה יכול להגיד באותו רגע:
"אני רוצה שנהיה ביחד".מה!?מה הוא ציפה שאני אגיד?טוב..?כן...?בסדר...?
המצב היה ממש מביך ולא ברור כלל וכלל...
ואני עונה לו עם ראש מופנה לצד..."אני לא בטוחה שזה יעבוד בנינו...וחוץ מזה גם יש לי מישהו אחר בראש" (זה באמת נכון...)
אז הוא אמר לי "טוב,רק שתדעי שאם תרצי..אני תמיד אהיה פה...אני תמיד ארצה להיות איתך"
בפרצוף המום לחלוטין אמרתי "טוב" וטסתי לי לתוך הטיים אווט כדי להסתתר למשך כל חיי.יכול להיות שבדרך העפתי כמה ילדים או חפצים...(סתם בצחוק...)
ולעניין אחר....
יש איזה אחד שבא גם ט"א ושמו חצב..
ביום חמישי אורימן שאל אותי אם אני נדלקתי עליו (ממש ממש ממש לא)
אמרתי לו שלא...וגם אם כן אז כלום לא יקרה כי הוא גדול (הוא בצבא...)
ביום ראשון,בעודי מסדרת את תיקי לכבוד הטיול השנתי,אני מקבלת הודעה "היי מה המצב?" לא הבנתי מי זה,ולכן שלחתי הודעה בחזרה "מי זה?" והרי התברר לי שזה הוא חצב,בכבודו ובעצמו.
אז זרמתי איתו לשיחה בSMSים,אמרתי לעצמי"נו בטח הוא ישאל אותי מה קורה וזהו,שיחה קצרה."
אה-הא! הנה הטעות שלי.מאותו ה-SMS הראשון ששלחתי לו,כן כן חברים,הוא לא עזב אותי.
בינתיים אני צריכה ללכת...
המשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.sb.