Searching for pure, old fashioned, nonsense

אתמול נתקלתי בפוסט הבא, הפוסט מעניין ולא מעט עצוב, נוגע בסוגיית התרופות שאני כלל לא אדישה אליה.

אבל בתגובות היה קישור של אש"כ, ותכולתו של קישור זה חיממה את הפיוז הגם ככה לא קריר שלי.
בשנים האחרונות פשט טרנד חדש ומרתק - רוצים להיות שונים. במידה מסויימת זהו טרנד בריא, טרנד שמאפיין בדרך כלל תקופות משמעותיות בתולדותינו, קודמיו היו הרנסנס והמיקרו רנסנס בתחילת המאה העשרים (בהנחיית מודילאני, לוטראק ושלל החברה המגניבים של התקופה), תקופות שהתאפיינו ביצרתיות והתפתחות שלא מהעולם הזה.
להגיד שבימינו אני מבחינה בחידוש ומקוריות? מצטערת, מצפוני, נפשי וכל שאר חלקי אוסרים על כך.
בימינו אומנם רווחת אומנות מנוונת מסוג מאוד מאוד מיוחד (שכן יש אומנות מנוונת מעוררת התפעלות) , וקבוצות אוונגרדיות מציגות אשה תלוייה מלמעלה למטה, עם חלקי עור תלושים ודם מטפטף, אבל זה לא מקורי ולא חדש.
כמו שהצייר אמר לי פעם, כל אחד יכול לעורר זעזוע ולצייר תמונת תאונת דרכים עם חלקי גוף פזורים, אין כאן שום פן אומנותי. באומנות תמיד יש סימבוליזם כלשהו, שכן בלעדיו, בלי הסינון/עיבוד המיוחד הזה, אין לקנבס יתרון על המצלמה. והחברה המודרנים והכל כך גאים בעצמם מפספסים סימבוליזם זה ב180 מעלות. למעשה הם רק משחזרים טרנדים אומנותיים שמאפיינים תקופות ריקבון וטרום/אחרי מלחמה (לא מעודד במיוחד).
אבל מאוד ייתכן שכל הכישרונות פשוט חבויים להם, ויחשפו רק בעוד שנה, שנתיים, עשר...
היינו בהופעה שלהם (אחד מהם הוא בנה יחידה של חברתה של יולדתי) ואמי ראתה בהם את "הדור הבא", האמת ייתכן שהיא צודקת, בהחלט יש בהם משהו חדשני (מבחינתי לפחות, שכן זהו לא סוג מוסיקה שאני מתמצאת בו) אבל בי ההופעה עוררה רק כאב בטן, ואם זה מה שילדי העתידיים הולכים לשמוע... ברר... נקמתה של סבתא על לד זפלין 

רובנו מנסים כיום להיות שונים ומשונים, חוסר השפיעות נכנס לאופנה ואין מרגש מלגלות שהינך בעליה הגאה של פסיכוזה או נירבוזה, שכן אנחנו דור ההיפוכונדריה המנטאלית.
אולם זהו רק חלקה הפעוט של צרתינו או ברכתנו (כראוי העיניכם), מלבד תופעות האימויים(אימוהים?) , הפוסט-היפים ושלל זוועות אנו מתברר גם נפלנו לזרועותיה הלחות של המיסטיקה.
אז פעם אמרו שהוא בנה של בתולה היום אומרים שהוא "ריינבו"?!
בחייכם!
אם משעמם לכם פשוט דחפו לכם את הpeace המתכתי או העצי לתחת (זוכרים את האגדה על החמור בעל קקי הזהב? יש לנו פוטנציאל לנציגי או"ם מחרבני שלום!).
"דור ילדים חדש". נו באמת.

הרשו לי לגלות לכם, בעשרות אלפי השנים האחרונות לא ממש עברנו שינוי מהותי כלשהו.
תמיד היו במהלך האנושות ילדים שכאלה, פשוט פעם ילדים אלו "רופאו" על ידי כאפות, וטרי ומאט מסכימים איתי.
כנ"ל עם ההומסקסואלים, לא שיש הפצה של "גן" שכזה (שכן את זאת סותר כל היגיון בריא, מצונן וגוסס), פשוט כיום יותר יוצאים מהארון, והנטייה לא מוזנחת, מוסתרת או סובלת מהתעלמות, אלא מטופחת בשקידה רבה, וכך גם כל שלל החריגות האחרות שלנו מהנורמה.

מה שכן, במידה וניקח הנחה מגוחכת זו ברצינות, במד"ב יש לא מעט סיפורים חביבים על דורות חדשים של ילדים, קטנר והאחים סטרוגצקי, דנו בבעיה, ולא הבטיחו שם דבר מעודד.
למעשה כשהדורות החדשים מגיעים למלוא כוחם, הם מבינים, כצפוי, שהדורות הקודמים אינם אלא משקל עודף שיש להיפטר ממנו במהרה (ולמה חשבתם שבני התמותה הרגילים כל כך לא מסמפטים את האקס-מן?!)