בתעודת הזהות שלי בין השאר מופיע גם גיבוב האותיות אלכסנדרה.
ומכך נובע שאני אמורה להיות מגינת האנושות.
וזו יקירי הוכחה לחוש ההומור הקלוקל של היקום.
שתי סיבות עיקריות:
1. אני בספק אם אני הולמת דמות של שומר ראש כלשהו. עצלנותי ואדישותי הם האשמות. ברגע בו אני אראה איך עדר מפלצות מאורכות שיניים מתנפלות על בן חסותי אני קרוב לוודאי אמשיך לשכב על הספה ולהעלות גירה עם מבט מהורהר ואינטילגנטי להפליא. אולי אף אתן הצעות בונות: "מתחילים מהנחיריים, יא בהמה! איזה דגנרט מתחיל עינויים מהבהונות???". בנוסף אני פחדנית לא קטנה וערכי גם הם טעונים שיפור. לכן במידה ועדת חייזרים באה לתקוף אותי בפינה חשוכה אני זורקת עליה את האנושות בצעקות של "בצעו בה את זממכם! והזמינו שאר גזעים גלקטיים לחגיגה!" ובורחת מהמקום במהירות הקול. ראו הוזהרתם.
2. יש בי מן המיזנטרופיות. למעשה יש בי הרבה ממנה. לכן לתת לי להגן על המין האנושי לא יותר חכם מלתת לזבוב להגן על גוש חרא. למעשה זו מטפורה בעייתית, זבוב מוציא תועלת מגוש חרא: תזונה, בית לצאצאים... סיבות לשמור עליו ולדאוג לו. אני לא נוטה לקניבליזם, ולא מחפשת כרגע אם פונדקאית כך שגם נקודת זכות פוטנציאליות אלו נעלמות.
על מה ולמה?
סרטן המעי החליט שסבתי היא מטרה נאה לשכמותו, ועקב כך היא נאלצה להיפרד מהעולם בעוד אימי בת 18 שנים בלבד. ועל כן זכיתי בשם. רבים במישפחתי נושאים אותו זה, כמו גם רבים מיוצאי בריה"מ. הייתי אומרת שמערכת היחסים של העם הרוסי עם השם גובלת בסטייה. 8 אלכסנדרים ואלכסנדרות יש אצלנו. יש לכם מושג כמה הדבר מבלבל?! יש לכם מושג כמה כינויים נדרשים כדי לחיות כך ביום יום?! יש סשה ארוך, סשה שמן, סשה בינוני, סשה קטנה (הכותבת מילים אלו), סשה של ערבי הנחל וכו'.
בעיה רצינית נוספת עם השם היא כמות הנגזרות שלו.
הרי זו פגיעה מבישה ביותר בטעם הטוב!
אלכסנדרה
אלכס
אלכסה
אלכסיס
סשה
סאניה
שורה
שוריק
אלכסנדרה נקראתי בציבור עד גיל 18.
אני לא משייכת את השם אלי.
קוראים לי ואני באה.
לא יותר.
נודף מן השם סירחון אצילות.
ואין בי שמץ אצילות, וזאת יאשר לכם כל אדם או פרימט שראה אותי בולסת קערת ספגטי. בכלל, הרגלי האכילה שלי הם לא מראה לאנשים בעלי לב חלש או נשים בהריון.
מעולם לא ראיתי את עצמי כאלכסנדרה. ארוך ומרגיז.
ועל כן עם סיום התיכון החלטתי שכך אני כבר לא אציג את עצמי.
ונולדה לה בעיה חדשה. איך להציג את עצמי?
ברגע שנפגה הסטטוס קוו שהיה לי עם השם גלשתי לאנדרלמוסיה מוחלטת.
אני כל הזמן מציגה את עצמי בצורה שונה. וזה יוצר לא מעט בלבולים.
זה מכיר רק סשה וזה רוצה לדבר עם אלכס. ויצא שהרבה הודעות לא הגיעו אלי וכנראה כבר לא יגיעו. גם בקנדה העסק המבחיל נמשך. השם בו יכירו אותי תלוי נטו במצב הרוח הרגעי שלי.
סשה הוא שם יותר נסבל מבחינתי.
כך קוראים לי בבית, וגם יוצאי רוסיה שאני לא חוששת מעיוותים אפשריים מצידם.
כן, כן, שאר עמי העולם. אתם נוטים לעוות שמות, ובצורה מרגיזה ביותר.
אבל גם סשה לא חתם איתי על הסכם שלום.
שוריק הוא החביב עליי.
יש בו גמלוניות, בדיחות דעת וקקופוניה הנעימים לי עד מאוד.
אבל איך אפשר להציג את עצמך בתור שוריק?
או שיעשו עיניים עגולות או שיתחילו להתפקע מצחוק ללא כל בושה או שיבטאו את השם בצורה שתהפוך אותי מיידית לאדם מסוכן לסביבה.
שוריק קוראים לי סבתא דודה ומדי פעם אבא.
הכי מתאים לי כינויי הישראבלוגי.
אני עזאזלו מעצם עד לבלב.
אך לצערי השם יצורף אלי רק בעולם הווירטואלי.
וזה לא מנחם בעליל, אל תאמינו למה ששלל רוחות ושדים לוחשים לכם:
החיים הם לא כאן!
שמות במהותם טומנים בחובם לא מעט חסרונות. איך אתה אמור להיקשר לאוסף צלילים אם הוא משוייך גם לעשרות, אלפי או מיליוני (במידה ואתם אלכס) אנשים, נשים וטף ברחבי העולם? אנשים שאין בינם לבינכם אף צל של דימיון או חיבה.
האין זה מרגיז לגלות כל פעם מחדש בן בליעל עלוב נפש המעז לשאת את שמכם?
האין זה נכון גם לגבי בני אדם?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
