3/2009
 תנו לי ס', תנו לי פ', ספסל!!!! השאלון הראשון בהיסטוריית הבלוג.
היות והנושא החם העיר את המוזה, מקפצת אני אחרי העדר.
מה הספר האהוב עלייך?
נחשו 
איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?
מומלץ בה' הידיעה.
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
בעיה. אם ההנאה תקפה גם אחרי סיום הקריאה, אז מבחינתי הספר טוב, ואין כל סיבה להתבייש.
אבל יש חלאות ספרים כמו "דימדומים". קראתי באובססיביות לילה שלם, תוך כדי הרצת צחוקים מרושעים ביותר על הספר (לא איתו), אבל לא יכולתי להספיק. עם סיום הספר כלום, אבל כלום לא נשאר. הרגשתי שאבדו להם לא מעט שעות יקרות מחיי. שונאת ספרים כאלה (אלא אם כן מדובר באוטובוס, אז הכל כשר). והנורא מכל הוא שאם אני אתקל בהמשך אני קרוב לוודאי אדבק אליו ללא היסוס בעלוקתיות ראוייה לציון.
בעצם במחשבה שנייה הוא יכול להיות קורבן ללינצ' משעשע למדי, אולי לפחות פוסט יצא ממנו..
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
אוהה.. יש הרבה קלאסיקות שלא קראתי וגם לא מתכוונות לקרוא.
אבל אני מעיזה, גם מעיזה להודות בכך : קחו את האנה קרנינה שלכם ודחפו אותה כמה שיותר עמוק ל..(בחירתכם).
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
סיפורי סבא רימוס
איזה ציטוט הכי נחקק בך?
"וזה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת" – הזה שאינו נגמר
"מה טעם לפתור בעיה שיש לה פיתרון?!" – יום שני מתחיל בשבת
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות?
עם סוקי סטקהאוס. רק לכמה שעות. לבילוי קצרצר אך מסעיר ומשונן עם אריק, ביל או צ'רלס טווינינג (עדיפות לאחרון). ואגב השחקנים כל כך, אבל כל כך לא בליגה! למרות שראיתי את הסדרה קודם, אחרי קריאת הספרים הליהוק מעורר בי אך בחילה מעורבבת בעלבון. אפילו עם סוקי הם פיספסו ב180 מעלות.
אגב, הכריכות בעיני נפלאות! ומהוות כ60% מקסמם של הספרים.
 
ולשנה?
סופי האטר – הטירה הנעה. הדמות היחידה שהייתי מוכנה ממש להיכנס לעורה. אני דומה לה בהרבה מובנים, ועלילותיה מאוד לטעמי. נעים וחמים!
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?
ההורים (מה מפתיע), הם הכריחו לקרוא ברוסית כמה שעות ביום וצלחו במלאכתם השחורה. תוך כדי גם הרגלי הקריאה שלי בעיברית התעצמו – שיטה נפלאה היא להחביא ספר מאחורי ספר.
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
יאייקס. באמת שלא יודעת, תמיד קראתי במקומות רגילים למדי. קריאה אף פעם לא נראתה לי מסוג הדברים שמקום עשייתם משנה. זאת בריחה מהמציאות, מה זה משנה איפה בורחים ממנה?
אלא אם כן מדובר בשירותים. אני ממתנגדי המנהג. זה נראה לי כעלבון סיפרי ממדרגה ראשונה.
אני עדיין זוכרת איך רגשותי הענוגים ביותר נרמסו באכזריות כשראיתי את אבא חורג יוצא מהשירותים עם עותק טרי של ניל גיימן. קשה לכם כל כך לקחת לשם מגזינים או צמרמורת??? לשם מה האל טרח וברא ספרות שירותים??
אגב, באמת שחסרות פה שאלות.
יש לחבר אלטרנטיבה.
| 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
