לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Searching for pure, old fashioned, nonsense


רגעי עירות יחסית בנמנום תמידי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

"סוויני טוד" ו"הרווק 11"


טוב אז ל"סוויני טוד" חיכיתי  זמן רב מאוד.

כי שילוב בין טים ברטון שהוא הבמאי האהוב עלי לג'וני דפ יכול לתת רק תוצר בן זונה. ואכן זה היה סרט בן זונה.
כעת נעבור לביקורת מעמיקה יותר.

את רבע השעה הראשונה פיספסתי כי היצור הנאלח לו אני קוראת ידידתי הטובה החליט כהרגלו לאחר. התחלתי בקטע בו דפ מתחיל לגור אצל אישתו הנאוה של טים.

כבר בתחילת הסרט היתה לי הפתעה נעימה במיוחד - אלן ריקמן. לאלן ריקמן יש השפעה מאוד מוגדרת עלי, אני הופכת לזומבי מזיל ריר שפעולותיו מסתכמות בבהייה ביצור האלוהי הנ"ל ופליטה של של צמד המילים:"אלן ריקמן!" בפרקי זמן קבועים. גם היה שם את איש העכברוש שאני כל כך אוהבת.

תכלס סרט ממש טוב, משחק ובימוי טובים, רק שהיה הרבה מידי דם. אני יצור עדין נפש ותקיעות של תער בצואר אנושי מספר רב של פעמים בנוסף לגופות הנופלות מגובה רב, לא משפיעים טוב עלי, מה גם שזה בכלל לא תרם לסרט לעניות דעתי. גם הסוף יותר מידי סטייל המלט בשביל מיוזיקל(האמת בכלל לא אהבתי את המלט, נקודת האור היחידה במחזה, הוא כשהשליח נכנס ומוצא את כולם מתים, מאוד הצחיק אותי). הכי אהבתי בסרט את הקטע בו הלנה מדמיינת איך היא וג'וני עושים דברים רומנטיים למיניהן בעוד הוא יושב/עומד/נושא את נדריו במבט של "וואו, מתברר שיש לי  עכברוש מת ונגוס בסנדוויצ'"

 

נעבור ל"רווק". אין ברשותי טלוויזיה לכן איני זוכה לתענוג של סדרות מטומטמות לעיתים קרובות, אבל בפעמים הבודדות שצפיתי בסידרה היא מעולם לא איכזבה אותי. היום היה הפרק האחרון, נשארו 2 בנות. הרווק היה בחורון מעט טורמז שכזה ועם דיבור איטי של דייר המחלקה לטיפול בעיסוק, אבל די יפיוף. הבחורות גם היו מאוד  אינטלקטואליות, אחת החליטה שהדרך הכי טובה לגרום לבחור להציע לך נישואין היא ליבב לו במשך כל הערב על כך שאת מפחדת שהוא יתקע לך ברז ולצעוק כמה שאת שווה בפרצוף אדום ומרוח מסקרה.

הגיע הרגע הגורלי, ונמלאתי הערצה כלפי הבחור. הוא מרח כל בחורה בתורה כמה שהיא יפה ומדהימה וליבו קפא דום כשהוא ראה את חיוכה המרנין בפעם הראשונה וכו' וכו' ואז כשהבחורה כבר כולה מבסוטה ומדמיינת את המבט על פניה של הכלבה השניה כשהיא תנופף בטבעת היהלום מול פניה הבוכיות, הוא אומר לה שהוא מצטער היא מאוד יקרה לו וזה וזה אבל פשוט לא עושה לו את זה ושתעוף לו מהעיניים. להעיף את 2 הבחורות הביתה, פשוט מהלך גאוני של התסריטאים!

נכתב על ידי , 17/3/2008 21:22  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 16




13,774
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAzazello אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Azazello ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)