יש ברוסית פתגם שתמיד עורר תרעומת כלל לא קלה מצידי.
«невинен как дитя» - בתרגום ישיר: תמים כמו ילד.
אני לא יודעת מה ממציא הפתגם הסניף, או באיזה סרט הוא חי בעת השראה זו, אבל ילדים הם כלל לא תמימים, כלל וכלל לא. הם בריות מרושעות, תחמניות, מעצבנות ומתועבות ביותר. ושהגודל לא יטעה אתכם, הם יודעים להסב יותר נזק והרס מטרול הרים זועם הסובל מעצירות כרונית.
ובדיוק בשל הסיבה הזו צץ תוך זמן קצר ברוסית פתגם חדש:
«не буди лихо пока оно тихо»- בתרגום ישיר: אל תעיר את המפלץ כל עוד הוא שקט, או בווריאציה מעט שונה: לא דוקרים דרקון ישן בעין.
וזהו פתגם שאמהות רוסיות רבות מסננות בבהלה ובעתה לאחים גדולים העוסקים באחד המחקרים המרתקים ביותר משחר שהאנושות – מעניין מה יקרה אם אני ידקור בעין/ יצבוט את אפו/או סתם יכניס אגרוף לאחי הקטן שישן עם הבעה כל כך מעצבנת של שלווה עמוקה?
אלו שהצליחו לבצע את זממם גם גילו את משמעות הפתגם, ורוב הסיכויים שכמה שניות לאחר גילוי התשובה ברחו במהירות האור כשידיהם מכסות את אוזניהם הדואבות והבעת אמוק(מי אמר שהפסיכומטרי לא נותן כלום? הוא אכן צדק.) מרוחה על פניהם. מה שכמובן לא מנע מהם לחקור את התופעה שוב ושוב.
ואני מכירה מפלצות קטנות אלו היטב. עבדתי יותר מחודש בגן רגיל וברבות השנים גם בגן מיוחד בו נוראות הדברים הנ"ל אפילו גדלה.
ורק שתדעו יציר רשע זה גם גורם לבעיות בראיה. מוקד ההתפעלות של הגננות והסייעות, שכונה: חמודון, ילד מתוק, מלאך קטן. התברר כיצור דוחה, מזיל ריר ומכוסה בנזלת עם הבעת זדון כנה על פרצופו הקטן שצורם כל חוש אסתטי מתקבל על הדעת.
קראתי ספר לא מזמן על אנתרופולוגיה שנכתב ע"י מדען מוסמך ומפורסם בתחום. אומנם הספר נכתב לפני כ-10 שנים, ויתכן כי בינתיים הגיעו למסקנות שונות, אבל שם נכתב שבעת הגדילה האדם עובר את כל שלבי התפתחות האנושות, כלומר בגילאים שונים ילדים עוברים תקופות של קניבליזם, אלימות בלתי נשלטת, אכזריות לא מוטלת בספק ועוד רבים וטובים.
זה לא שאני לא מעוניינת בילדים, אני אכן מקווה שיהיו לי כמה מהם יום אחד, אבל אני בהחלט לא חיה באשליה שהם יהיו ילדי מלאכים וכרובים. הוכחה מהתנ"ך לחורבן שמביא הדבר הנ"ל. שימו לב איזה עונש נתן אדוני אלוהינו לאדם וחוה, הוא גרם להם ללדת ילדים. כשהוא יצר אדם לעצמו הוא "משום מה" דילג על שלב זה והתחיל עם הדגם הבוגר, צירוף מקרים? כלל לא, הרי ה' הוא ישות חכמה שמבינה עניין.
ילדים גם מהווים השפעה הרסנית על המוח, וגורמים לפיגור שכלי, רוצים הוכחות?
קחו אדם מבוגר, ומשכיל. אדם שבדרך כלל יוצאות מפיו פניני חוכמה, שמשתמש בשפה אנושית ומכובדת. קרבו אותו לילד, ממרחק 50-40 ס"מ בערך תתחיל ההשפעה ההרסנית, תתחילו לשמוע:" איזה בובל'ה! מי בובון, מי? גו גו גו! בו בוקי, מי מתוקי שמתוקי? רוצה ללה? אנחנו רוצים ללה? קוצ' קוצ'.." טענתי הוכחה.
וכעת מספר ציטוטים של הגורו שלי:
"ילדים הם פשוט זקנים קפריזים"
דיון נוסף בעניין
ומה אני אגיד לאנשים שמצהירים על עצמם בגאווה כאוהבי ילדים?
רציתי להביא כאן קטע נוסף של חרמס אבל לצערי לא הצלחתי למצוא אותו, הוא הלך בערך כך:
להגיד שאתה אוהב ילדים זה כמו להגיד שאתה אוהב עוברים, והרי אנשים לא מהלכים ומתפעלים באהבת עוברים? מה עוד שאהבת עוברים היא בעצם אהבת הפרשות.
ואהבת הפרשות?! באמת חבריה, לא קצת הגזמתם?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
