24 דקות חרג היום ממעמדו כצהובון, שמשמש לנסיעת ה15 דקות שיש לי בת"א.
הידיעה על המצלמות שיוצבו, נשמעה כבר מספר פעמים.
הידיעה כי הם כבר הוצבו בבריטניה גם צצה מדי פעם בעיתון או באינטרנט פה ושם, אבל רק עכשיו המידע הצליח לחלחל מבעד לגולגולת.
כולם צועקים "האח הגדול".
מה הטעם? רוב האוכלוסייה הרי לא קראה את "1984". ואלו שקראו כנראה שכחו את עלילת הספר, שכן איך אחרת ניתן להסביר את העובדה שאזרחי בריטניה השלימו עם המצב?
גם אזרחי ישראל כנראה ישלימו עם המצב.
כל אחד יושב בבועה המרופדת שלו. אמרו לו שמצלמים אותו, אבל אף אחד עוד לא פגע בו בשום צורה בולטת, אז המצב נסבל בשקט. אין שום התנגדות ממשית לדרך שעלינו עליה.
אני מניחה שהאירוניה חוגגת מהעובדה שהטרנד התחיל דווקא באנגליה. אולי עוד מספר ימים גם נשמע על סוצאנג? אבל אין צורך.
הרי אין הבדל בולט בין שלטון פאשיסטי לקומוניסטי, או כל שם יפה אחר לאזרח הקטן אם יש דיקטטורה.
מעולם לא היה לנו חופש פעולה מוחלט, תמיד היינו במעקב עדין זה או אחר.
כעת מקליטים, יש ראיות מוכחות.
יש מידע.
מידע הוא כוח.
ההתנהלות הדרגתית - היום מצלמים אותנו, מחר יקליטו. כעת לא רק פרי עמלו של ארוול עולה לראש.
אני נזכרת גם בסיפור קצר של אזימוב, שתיאר תהליך לא יותר מידי ארוך שבסיומו חיינו הפכו לחיים באקווריום שקוף.
אדם זקוק למרחב משלו כדי לשרוד, אפילו אם אלו הם מספר דקות. גם בימי הביניים היו לעבדי הכנסייה מספר שניות לעצמם, ומה איתנו?
גם מה שהפחיד אותי כל כך ב"1984" הי חוסר המוצא. לא נשארה שום שארית של תקווה. לא יכל להיווצר שום מרד, כיוון שהכל מתועד, הכל תחת מעקב.
בסיום קריאת הספר התחילה, או יותר נכון קיבלה ותק, פרנויה חדשה. הספר תיאר את הכיוון של החברה המודרני. תמיד היו שאיפות לעתיד שכזה, אבל פעם לא הייתה טכנולוגיה, כעת יש.
וכשמצלמים כל תנועה, ומקליטים כל צליל, האם יכול להישאר חופש מחשבה?
הרי דרך המכשירים השונים יחדרו גם לתוך חלל הגולגולת. מה גם שתוך כמה שנים או עשרות שנים ימצאו דרך לקרוא מחשבות. הרי מחשבות בוודאי משדרות גלים כלשהן, פשוט עוד לא למדנו לפענח אותם.
ונטילת חופש מחשבה גרועה מכל מלחמה, אסון טבע, מגפה או רצח עם.
איתם אפשר להתמודד, בהם ניתן להילחם. אבל בלי חופש מחשבה נהיה אבודים. זה החופש היחיד שבאמת היה לאנושות. לא משנה כעת מי השתמש בו או מי מכיר בו.
תמיד היה לנו חלל פרטי שניתן היה לברוח אליו, שניתן היה לסדר בו מידע מהסביבה במגירות באין מפריע.
מה יקרה כשהוא יעלם?
או שנגווע כגזע, חלק ללא ספק (ומאוד ייתכן שאני בניהם) יעדיפו בשלב כלשהו פשוט לקחת תער מזדמן ולגמור את הסיפור, או אולי הם ימשיכו לחיות אבל רק כבהמות לכל דבר.
אוכל שינה ורבייה.
יתכן שפשוט נהפוך לאדישים, נקבל את קיומנו כתוכנית ריאליטי מתמדת שכל אחת יכול לצפות בה בכל רגע, למעט ההבדל שגם שותפינו לתוכנית צופים בנו. אולם העניין באמת בעייתי, שכן בכל רגע יוכלו לסחוט אותנו, לאיים בחשיפת מידע לאנשים מסויימים, לאיים בהשפלה.
פתאום הכל מתחיל להעיק, אני תוהה כמה שנים נשארו לי בעולם שאני מכירה. מקווה שאוליי ברגע בו התהליך האיום ייגמר הטירוף יחלץ להגנתי, אחרי הכל אומרים שחוסר ידיעה מציל מנזק.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
