מעניין הרעיון של האדם הרוחני, המלאך שמנסה להחזיר לעצמו את המקום השלישי המכובד, ונופל ללא הרף חזרה לעשירי,
האב הרוחני שלנו שאנו מתקרבים אליו בחלום.
אני מניחה שגם מבנה הספר יצר מעין מציאות של חלום - אין סדר כרונולוגי, מבנה המילון נותן לך אפשרות לקרוא אותו בכל צורה שתבחר. האירועים סותרים זה את זה, לעיתים ישנן שלושה גרסאות, הסוריאליזם ששולט כמעט בכל מקרה או שיחה.
והעיקר, הספר יוצר היגיון משלו, אחרי מספר עמודים נראה כי כך אכן היה, נראה כי ציידי החלומות אכן סובבים אותנו ועולה בי המחשבה שגם אני אם אנסה יוכל להתמחות באומנות עתיקה זו.
הנער בעל שפם השיבה.
אל-בכרי התלוי בכלוב מעל המים, הכותב בשפה אותה לא מצליח להבין ומשוחח בה בעודו נתון באי-ידיעה מוחלטת על פירוש המילים אותן הוגות שפתיו.
מעולם לא קראתי שום דבר דומה לזה. נשאר לי כעת הספר הצהוב, הגירסה היהודית.
את Dictionary of the Khazars מאת Milorad Pavich ניתן לקרוא כאן למרות שאני ממליצה בחום על קניית הספר, הוא טוב מידי בשביל קריאה מרפרפת באינטרנט.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
