טוב.
אז.. גבירותי ורבותיי!
ואלו מכם שלא מסובבים את הראש כשהמציל צועק "גברת" או "רבי עקיבא" (בחיי (מישהו שאני לא מחבבת) שהבדיחה צולעת...) ,
הפוסט הנ"ל יחולק לשני חלקית:
1. רשימות מחומשות ומיותרות.
2.פרידה מפולספת ונחשו מה?.... מיותרת!
3. &@*%$.
מידע מרתק ביותר שלא תוכלו לעצום את עיניכם העייפות והטרוטות בלעדיו...
5 המקומות שאני מאוד מאוד (אבל באמת שמאוד!) רוצה לבקר בהם:
1. ווילס
2. סקוטלנד
3. אירלנד
4. נורבגיה
5. אלסקה
5 השירים האהובים עלי (כרגע):
1.Devendra Banhart - This Beard Is For Siobhan
2.GHOST RIDERS IN THE SKY
3.Tom Waits - Rain Dogs
4.Breakfast on Pluto - Don Partridge
5 ללא מילים:
5 רומנטי ופיקנטי:
We're just two lost souls swimming in a fish bowl
די מייצגת את הבנתי את המושג הקרוי אהבה.
2.
SONNET 130 -שייקספיר - מקורי ורומנטי, אבל אם מישהו היה מקדיש לי חיבור שכזה הוא היה חוטף את סטירת חייו..5. האמת שאין לי משהו מיוחד בראש, אז ניקח את
פרדי לקינוח.
5 חיות מחמד שהייתי שמחה להחזיק ברשותי:
1. אוכל נמלים
2. איגואנה
3. זברה
4. סוסון קווקזי שמנמן ופרוותי
5.ינשוף
5 הספרים הכי קרובים לליבי:
1. הסיפור שאינו נגמר/ מיכאל אנדה - דיברתי על הספר בהרבה פוסטים, אני יודעת את רובו בע"פ ואני יכולה לחרטש עליו פוסטים כאורך הגלות... אבל אני לא אעשה זאת, מסיבות הומניטריות.
2. מפרשי ארגמן/אלכסנדר גרין - אגדה נפלאה ויחידה במינה שנושאת מסר נחמד ביותר:
גריי:..."אם נפשו של אדם יוצאת לפלא עשה לו את הפלא הזה ונשמה חדשה תהיה לך ולו.."
3.הטירה הנעה/ דיאנה ויין ג'ונס - אהוב ומוכר, מאוד ייתכן בעקבות הזדהות עמוקה עם הגיבורה.
4.בורחס - בדיונות וספר הישויות הדמיוניות הם כנראה האוספים האהובים עליי.
5.אולי אוסף העבודות של חרמס אולי זה של איבגני שוורץ ואולי התפסן?
ודבר הפרידה היחסית.
תורת ההסתברות משיקולי זמן, אופי והתפתחות עניינים טוענת לכך שזהו ככל הנראה הפוסט האחרון שאני יכתוב מאדמתה הקדושה או הלא כל כך קדושה, כראוי בעינכם, של ארצנו הפיצפונת (וזוהי אמת שלא יכולה להיות מוטלת בספק).
עוד שבוע בערך אני יתחיל במסעי לעבר אדמתה הפורייה ורוויית האינדיאנים של קנדה.
אני מקווה שמסעי זה יסתיים באושר ועושר. או לפחות בשלום יחסי.
אומנם אני בספק אם הבלוג ילך בדרך כל חיי (יענו בעקבות האור הלבנבן בקצה המנהרה, וכן זו תהיה הרכבת..) אבל הוא ללא ספר יעבור להילוך חומרים איטי יותר.
ואם ללכת על האמת, גם ענייני בו פחת הן בגלל סטטיסטיקה שכלל לא משמחת את העין המוכת יגון גם כך והן בשל מחסור באירועים מעניינים ותרדמת מנטאלית.
אז מה חדש? מה המרגש?
לא הכי טוב. גם לא הכי חדש.
אני מתחילה להתמלא לי בפחד וחששות רבות ומרובות:
מארץ חדשה.
מאנשים חדשים.
מלימודים.
מההכרה שלא ניתן להעביר את קיומי עלי אדמות עם ראש לוטה בערפל ועיניים מנומנמות.
מההכרח להתחיל ולפתח את החלקיק החלוש ביותר בישותי - כוח רצון.
ביקרתי באמסטרדם.
מלאת הערכה כלפי בית רמברנט, מוסיאון ון גוג, כיכר דאם ,הוונג וצוות משמר הלילה התלת-מימדי.
חסרת הערכה כלפי העיר המצוייצת, חסרת הרבגוניות ונעדרת המוזרות.
הארלם מצאה חן בעני הרבה יותר, לקחה לה את כל הטוב שבאמסטרדם והוסיפה ייחוד ואופי.
הכבשים ההולנדיות חמודות מאין כמוהם.
ארינבורג תיאר את הרוח ההולנדית בדיוק מעורר התפעלות במקטרת השמינית או העשירית.
המחומש האחרון.
5 הפוסטים החביבים עלי:
1.
המחווה שלי לחרמס, והלך הרוח שמתעורר בי לעיתים לא רחוקות בנוכחות בני אדם רכים בשנים.
ועוד מספר (עשרות) מילים..
נחמד לכתוב בלוג - אימון כתיבה
פליטת מחשבות
תזכורת לעצמך של לפני מספר סיבובי ירח
קוראי - רבים לא הייתם, אבל אינטיליגנטים וחביבים מאין כמוכם? ללא צל של ספק.
ומהתגובות שאבתי לא מעט הנאה ומידע מעניין.
היא מתחדשת מדי פעם ומאוד אוהבת חברה.
ולסיום אני מציגה את הפטרון המכובד של הבלוג
הוא ישלח לכם אנרגיות חיביות בעיתות מלנכוליה וזעם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
