Searching for pure, old fashioned, nonsense

לעזאזל,

כל כך רע.

איכשהו היום, היום הראשון בעירו של פו, שבר אותי.

אני בספק אם אני יוכל להתחבר לעיר.

היא זרה לי בזרות חלקית אבל מוחלטת.

הרבה אומללות, חרטה ופחד.

היה את וונקובר..

אבל המגורים הגיעו מאוחר מידי,

כמות האי-וודאות, העיניינים שצריך לסגור במספר ימים,

ואי המוכנות הכוללת שלי, די הבהירו לי שאני לא יחזיק מעמד.

רע מאוד מאוד,

חוסר אונים מוחלט.

במובן מסוים כל האפשרויות פתוחות,

במובן אחר אני נאלצת ללכת בדרך שאני לחלוטין לא רוצה.

אני משום מה חשה סלידה רבה לאוניברסיטה.

עבודה היא נסבלת,

אתה לא חייב לאף אחד כלום,

תוכל לעזוב עם לא נראה לך,

אתה מרוויח לך חופש.

אוניברסיטה כובלת למספר שנים,

שלל התחייבויות, חובות.