יש חלקיקי אמת באימרות שחוקות שכן אם לא היו אני בספק אם היו מדרדרים אותן למצב שכזה..
ואכן, הזמן עושה את שלו.
התרשמותי מהקנדים נכון להרגע:
1. הם נחמדים. חייכנים.
אבל לא מעריכים נסיונות התחברות מיידיים.
2.הם לא מקנחים את האף בפומבי (תובנה מעט מוזרה אבל נכונה באופן מדאיג, הם יעדיפו להסתכן בזיהום מוחי ולחרחר בלי הפסקה או לחילופין לצאת מהרצאה מאשר להוציא טישו)
3. הם לא יותר מידי שאפתנים.
4. הם אוהבים ממוצע, ביקרתי בלא מעט ארצות אבל מעולם לא הייתי במקום שאנשים בו התלבשו בצורה כל כך דומה. פריק מזדמן הוא כמו משב רוח קרירה בחמסין הסקיני ג'ינס, הסווצ'רים הצבעוניים ונעלי הספורט.
5. הם אוהבים דברים בחינם. אבל לא סתם כמו ישראלי או רוסי או יהודי ממוצע (ואם מישהו אוהב חינם..)
הם יעמדו שעה בתור בשביל פאנקייק קטן ועלוב, והם לא בדיוק עניים אם לנסח את הדבר בעדינות.
לעומת זאת הם ישלמו סכומים די גדולים בשביל דברים מטומטמים לחלוטין.
6. הם לא הכי מעניינים.
מה שכן יש הרבה מהגרים מכל הסוגים המינים והצבעים, וזה מגניב ביותר (ודרך אגב הסינים באופן מעט לא צפוי התבררו כמעוררי תיאבון).
וכעת אל יישותי הצנועה.
אני לא לומדת מספיק, לא מלאת שביעות רצון ולא רואה שום טעם במין האנושי.
חזרתי לנורמה!
האופק הרומנטי לא שומם לשם שינוי אלא מדאיג מאוד, שכן הכנסתי את עצמי למצב מאוד לא נעים.
עצות לשיכנוע בנים לכך שמה שהם מעוניינים בו זו בעצם ידידות רק הם עוד לא הבינו זאת, מאוד יוערכו..
ואני מנסה לחשוב על הדרך הטובה ביותר לגמור את "מערכת היחסים" המאוד מאוד מוזרה בה נחתתי ומהר!
התחלתי לכתוב עוד ספר. אם היה לי מליון על כל התחלה...
ועם היה לי סיום אחד לפחות אז היה סיכוי זעיר למיליון...
ואני מאוד מתגעגעת לפוטרית ולעוד כמה נפשות קרובות,
אולי לפרסם במדור דרושים?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
