Searching for pure, old fashioned, nonsense

אני רוצה אי בודד.

יהיה בו יער שנעים ללכת בו לאיבוד.

יהיה בו מגדלור שינחה מבקרים שיקבלו הזמנות טלפתיות לתה.

תהיה בו ספריה אינסופית.

ומקרר עם תכולת סלמון מעושן וגבינת פילדלפיה בלתי נדלית (ולחם מקמח מלא מן הסתם).

תהיה לי שם איגואנה.

תהיה לי בו טירה קטנטנה עם הרבה דלתות.

אחת מהן אוליי תוביל להיכל מסויים שבסטיאן ביקר בו.

תהיה שם מכונת כתיבה, כן ציור.

יהיה שם ערסל,

הוא יהיה על המגדל הצפוני ביותר ונחמד יהיה לצפות ממנו על שמי הלילה.

יהיה שם פטיפון שינגן בלי הפסקה פעם בשקט ופעם ביותר עוצמה את היצירות המוזרות והנפלאות ביותר.

והחיות על האי ידברו.

והאנשים שיבקרו בו יאמרו דברי טעם,

או שטויות עם סגנון.

ויהיה נוח לחטוף בו תנומה מזדמנת,

ושום מציאות לא תפריע לדמיון,

או אולי שניהם פשוט יגיעו להסכם שותפות?

והוא יהיה מוקף בים שלא טובעים בו.

ולרוח יהיה בו צליל מוכר וקרוב.