הפוסט הנ"ל מוקדש לעורבים.
כן, כן היצורים האלו מכוסי הנוצות שמשוטטים להם מלאים בחשיבות עצמים פה ושם ומעוררים ברובכם יצר לבעוט בהם למרחק. אז אצלי הם מעוררים יצר אחר לגמרי (ולא. אני לא מדברת על זואופליה, אליה עדיין לא הדרדרתי)
בשבילי הם מייצגים משהו הרה- גורל. מעין נציגות של יום הדין, סופיות מוחלטת שכזאת.
והסיבה העיקרית לכך היא השיר/פואמה? הזה של אדגר אלן פו. נראה מי מכם יצליח לקרוא אותו עד הסוף...
אני אישית מתכוונות ללמוד אותו בע"פ.
השורות האחרונות:
And the raven, never flitting, still is sitting, still is sitting
On the pallid bust of Pallas just above my chamber door;
And his eyes have all the seeming of a demon's that is dreaming,
And the lamp-light o'er him streaming throws his shadow on the floor;
And my soul from out that shadow that lies floating on the floor
Shall be lifted - nevermore!
בכלל השיר עצמו מדהים. למרות שאני לא מבינה חלק מהמילים, הצליל שלהם יוצר עולם עם חוקים משלו, כך שזירת ההתרחשות הופיעה לי בראש בבהירות מפתיעה.
למעשה אחרי שאבא שלי קרא לי לראשונה את השיר מייד רצתי לצייר את הציור הבא:
לא יכולה להגיד שהצלחתי להעביר את ההרגשה שהשיר עורר. העורב שלי יותר מופתע ומבולבל מאשר גורלי ומאיים.
עורב רציני ומכובד יותר:
יש לצייר הזה עוד תמונה ממש טובה של עורבים אבל לצערי לא הצלחתי למצוא את הקישור אליו.
אני מאוד אוהבת להתבונן בעורבים. לרוב יש בהם משהו מאוד מצחיק, מאוד ענייני. נראה שיש להם עיסוקים רבים ורציניים גם חיבתם לדברים נוצצים ידועה. ואני למדתי עליה בדרך לא נעימה:
לפני מספר שנים כשביקרתי באונ' ת"א שידועה בעורביה הרבים(אז ידיעה זו נסתרה ממני) הילכתי לי שם בתמימות.
ולפתע, לפתע לפתע.. משהו תופס את שערי ומנסה לגרור אותי אל על.
באותו היום הודתי על שני דברים:
1. אינני אנורקסית, כך שהעורב נכשל בנסיונו לשאת אותי לקן שלו ולהאכיל בי את צאצאיו (או במימוש כל תוכנית אחרת שהייתה לו לגבי)
2. יש לי שער מאוד עבה שגם די מחבב את הקרקפת איתה הוא חי באהבה ושלווה יחסית מזה שנים רבות, מה שמנע מהעורב המדובר לתלוש את שערי ולרפד בו את קינו.
לא מזמן ישבנו עם מ' החביבה ושוחחנו על עניינים ברומו של עולם כהרגלנו. איזה עורב התחיל להלך ליד השולחן (או יותר נכון לנבור בכשרון בפח הזבל הזעיר שעמד באזור ולעשות "קע קע" בהתמדה ראוייה לציון) והשיחה מייד זרמה לכיוונו. אני הצהרתי לה על הרגשות האציליים שהוא מעורר בי, והיא לשמעם נחרה בבוז.
מ' הודיע לי שעורב לגביה משמעו חיית זבל. ומתברר שברוסיה הרחוקה שמ' זו עזבה רק לפני שנה, העורב ממלא את תפקידו של החתול בארץ הקודש ואת תפקיד הסנאי בניו ג'רסי.
ומהו תפקיד זה?
להיות מכוער ומסריח, ולחפור ולהפריע ללא בושה בשקי הזבל של אנשים מתורבתים. אהה, ובונס המשרה כולל קפיצה פתאומית מתוך פחי אשפה וגרימת התקפי לב קלים (ולא כל כך קלים) לאנשים המתורבתים הנ"ל.
ואם הבאתי שיר אחד של פו, צריך גם לתת כבוד לשיר האהוב שמעטר את כותרת הבלוג, השיר היחיד הלא-מולחן באנגלית שאני יכולה לצוטט בע"פ מילה מילה. ובכלל למרות כישרונו הלא מבוטל של פו לכתיבת סיפורים השיא שלו הוא בהחלט השירים. ואני שדי מתעבת שירה, לא יכולה לעמוד בפני אלו שלו.
A DREAM WITHIN A DREAM.
TAKE this kiss upon the brow!
And, in parting from you now,
Thus much let me avow —
You are not wrong, who deem
That my days have been a dream;
Yet if hope has flown away
In a night, or in a day,
In a vision, or in none,
Is it therefore the less gone?
All that we see or seem
Is but a dream within a dream.
I stand amid the roar
Of a surf-tormented shore,
And I hold within my hand
Grains of the golden sand —
How few! yet how they creep
Through my fingers to the deep,
While I weep — while I weep!
O God! can I not grasp
Them with a tighter clasp?
O God! can I not save
One from the pitiless wave?
Is all that we see or seem
But a dream within a dream?
_____________________________________________________________
נ.ב.
עכשיו פתחתי מתוך סקרנות קישור שנתתי לשיר של לאונרד כוהן בפוסט הקודם.
והפנמתי שני דברים:
1. מאוד מומלץ לראות קודם מהו זה שאתה מקשר אליו.
2. אין לבטוח ביוטוב.
קודם כול הבנאדם ששר לא ממש נראה לי כמו ליאו וגם די לא נשמע כמוהו, ושנית זה ביצוע די מוזר לשיר, נראה לי שחלק ממנו מושר בשפה אחרת בכלל.
ויצירי אופל אלו נתנו לי אותו ראשון כשעשיתי חיפוש לEVERYBODY KNOWS!
_________________________________________________________
בשמיעה שניה נראה לי שזה כן הוא, ומתברר שהשיר אכן מושר בשפה אנגלית. אני די מבולבלת, הגירסאות שיש לי די שונות.. האם הזיקנה כל כך דפקה אותו? או מה שיותר וודאי, יש לי פיגור שמיעתי וראייתי (וגם כללי האמת..) לא קל בכלל?