Searching for pure, old fashioned, nonsense

אם היה לכם מקל קסמים, מה הייתם עושים?

כן, כן המקל ההיפותטי שמשאיר קוסמים מבולבלים ומבנים שרופים לאורך דרכו הצנועה.

אני אישית לא מעוניינת במקל שכזה, שכן איפה לכל הרוחות אני אמורה לתקוע אותו?!

הוא בטח היה נופל לי מהכיס או פשוט הייתי מאבדת אותו המקום הכי לא מתאים לאיבוד מקל קסמים,

מועדון הYMCA למשל...

וגם הייתי מרגישה מבוכה רבה לאורך השימוש, שכן מה יותר קיטשי מחתיכת עץ קסומה?

לא.

הרבה יותר נחמד להיות בעליו של חתול קסמים, או סלמנדרת קסמים, יותר קומפקטי...

אבל הם בוודאי היו בורחים ממני.

אולי גמד קסמים, היה גם עם מי לריב על פוליטיקה..

בעצם גם הוא היה בורח ממני.

אז נראה לי אני אסגור על טבעת קסמים, שימושי ונוח.

ומה הייתי עושה איתה?

בספק אם משהו טוב ומועיל.

רוב הסיכויים שהייתי משתמש בה למטרות נבזיות לחלוטין.

מכירים את הטריק עם הארנק והחוט?

דמיינו אותו הדבר עם מכונית, או דלת.

עקרת בית מכובדת, במשקל מכובד לא פחות ועקבים מכובדים פי כמה וכמה חוזרת מהסופר עם סל קניות,

באה לפתוח את הדלת..

והופ, הדלת זזה ממנה סנטימטר..

או ערס מזיע ועצבני שמנסה לפתוח נואשות את האוטו כי הוא סוף כל סוף הצליח לשכנע איזו פרחה לנסוע איתו לחוף.

ונחשו מה..

הופ..

אבל אז הייתי חוטפת מכות.. בעצם.. לא!

יש לי הרי טבעת קסמים חה חה חה.. תאכלו את זה! 

ואז הייתי מכשפת לי איזה Mr.Thornton , ארגז hobgoblin , אי בודד וגריפון למטרות תחבורה והייתי חיה לי באושר ואושר.

  In spring of youth it was my lot
To haunt of the wide world a spot
  The which I could not love the less
  So lovely was the loneliness
Of a wild lake, with black rock bound,
And the tall pines that towered around.

  But when the Night had thrown her pall
  Upon the spot, as upon all,
  And the mystic wind went by
  Murmuring in melody
  Thenah, then, I would awake
  To the terror of the lone lake.

  Yet that terror was not fright,
  But a tremulous delight
  A feeling not the jewelled mine
  Could teach or bribe me to define
  Nor Lovealthough the Love were thine.

  Death was in that poisonous wave,
  And in its gulf a fitting grave
  For him who thence could solace bring
  To his lone imagining
  Whose solitary soul could make
  An Eden of that dim lake.

הפואמה הנפלאה הזו של אדגר אלן פו מטיילת לה רבות בראשי לאחרונה.

במיוחד בלילות ירח מלא, בטיול לילי עם הכלב.

רק לאחרונה התחלתי לשים לב כמה הירח זוהר בלילה,

נוצרת מסביבו מין הילה מוזרה של אור,

כאילו הוא שכח לרגע שהוא רק מראה סדוקה של השמש

והפך למקור אור בפני עצמו.

אכן, אכן

מתפקד כמו פנס מעט מגודל בימים האחרונים..

מה הקשר בין האגם לירח?

ישנן אפשרויות רבות ומרובות, איזו מהם נכונה במקרה שלי?

אין לי מושג.

איכשהו השיר גרם לי לחשוב עליו שוב.