אני לא יודעת אם לקראת אוקטובר לקנות מחשב נייד חדש או אולי לתפוס מטוס כדי לנקות את הראש קצת
אני לא יודעת אם העבודה החדשה שלי מוצאת חן בעיניי
זאת אומרת כן
ספרים זה די אני ומנהלים שלא מתעללים בי, קולגות שרובן נשים ולא גברברים שרוצים לדרוס אותי
ועדיין מחכה לתשובה מהמיונים לעבודה האמיתית שלי
(מה הסיפור לעשות מיונים ב750 שלבים? ראיון טלפוני, ראיון פרונטלי, יום מיון מהבוקר עד הערב, שיחות עם פסיכולוגית, סיווג בטחוני)
אז בינתיים אני Book Lady שבזה בהפגנתיות ליובל נח הררי שהספר שלו נפל לי על הפרצוף כי הוא הרדים אותי יותר מידי פעמים
שסוגדת לאמן ומרגריטה, לספרים של ג'נט פיטץ ורוכשת כל יונה וולך שמציץ לכיווני
אפילו הקדשתי את רוב סוף השבוע לעיון בספר סריגה שמידי פעם זרק לי ''עזבי אותך שירה, זה לא בשבילך''
ניסיתי לסרוג תחתיות לכוסות יצאה לי סלסלה קטנה, היי מעולה צריכה סלסלה קטנה, סלסלה קטנה זה תמיד טוב
אני לא ממש זוכרת מה הייתה המטרה של הפוסט אבל כנראה קצת הייתי צריכה להוציא
כל יום יומיים מתבשל לי פוסט בראש, איכשהו כולם הולכים לטיוטה
אולי הגיע הזמן להוציא קצת מהזבל לפומביות,
אני יותר אוהבת להיות ציורית ומאופקת אבל היי, גם המונה ליזה מעלה סדקים
*
ואם כבר מחשבה ממש נטולת פילטרים
סיפרתי את הכלב שלי והוא נראה כמו אריה, אני רוצה לפתוח משמש ולמרוח לו על המצח כזה סטייל מלך האריות
*
תודה לכולם
אני הייתי שירה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הקדושה