שבעת מדורי גיהנום

דמיינו לכם עולם, שעל פניו הכל יפה וטוב.

בלי ציניות, אני יודע שקשה, אבל תנסו.

עולם מושלם, לגמרי. ככה לפחות הוא נראה.

עכשיו דמיינו לכם איזור תת קרקעי, ממש מתחת לעולם המושלם שלכם!

ובתוך האיזור התת קרקעי הזה חיים אנשים, סובלים, חולים, רעים. [?]

והאנשים האלה שם כי אתם שמתם אותם שם, כמו בית כלא,  כי הם לא התאימו לעולם המושלם שלכם.

אבל אין אפשרות להתחרט - ברגע שהם שם, אין דרך חזרה, אין חנינה ואתם השופטים.

אתם ורק אתם תחליטו איפה הם יהיו.

מהר מאוד העולם המושלם שלכם יהיה ריק, מלבדכם כמובן.

עד שתשלחו את עצמכם לשם, ואז יהיה עולם מושלם - אבל ריק.

ריקנות היא לא שלמות, אז הוא יפסיק להיות מושלם. אז מהר מאוד הוא יהיה סתם חלל ריק.

ככה אני מרגיש עכשיו, חלל ריק.

ואתם עדיין כאן ולא שלחתי אותכם לשום איזור תת קרקרעי, וגם אחרי ששלחתי אתם עדיין פה,

אז התיאוריה לא נכונה. אבל אני חלל ריק.

או מלא שנאה. אבל אין אנרגיה שלילית, זה פשוט חוסר באנרגיה חיובית.

אני צריך הפסקה, אני צריך עולם שלי ושל גיטרה.

יש?