שבעת מדורי גיהנום

אם יש גן עדן, סביר להניח שאני לא אגיע עליו.

וכשאתם תחגגו לכם בצבעי לבן, עם כנפיים, נוצות ו72 בתולות לכל אדם, אני אשב בסאונה למטה ואהנה.

אז למה לא גן עדן? בתור התחלה, אני לא האדם הכי טוב בעולם, ואין לי מושג עד כמה מגיע לי להיות חלק מהחרא המעופף הזה.

ושתיים, הרבה יותר מגניב שם למטה, תכלס. חיים מושלמים יהיו כזה דבר משעמם, אבל גיהנום? זה נפלא, תקבלו על יום משהו חדש.

פעם שוט, פעם סתם מכות, אבל יהיה גיוון! למעלה כולכם תרקבו משעמום.

"אוי איזה כיף פה עם ה-72 בתולות שלי!" - זה כל כך אידיוטי, תוך פעם אחת והיא לא בתולה, אז יש לך רק 72 פעם וזהו, פיניטו, מיצית את גן העדן עד תום.

עכשיו אתה תקוע בעולם לבן ומרחף שהכל בו נפלא ומקסים, גיי.

קצת על קצה המזלג... מה הופך את החופש הזה לה-חופש הזה!

+מדצים [דאמ רייט]

+וילג'

+תספורת

+שעון

+משקפיים חדשים [או חדשות?]

+האווירה בקן

+שיחות שיבוצים

+יומן של צבי הנינג'ה

+לחזק את הקשר עם לין ורותם[!!]

+שינויים.

+אויר לנשימה. מרחב אישי.

וזה רק מעט מזה, והמון מתוך כל הרשימה נורא חומרי - אבל לא אכפת לי.

כי אני יודע שיש דברים עמוקים שקרו, דברים שאי אפשר לתאר במילים.