עניין מחודש

how deep is too deep?

מסקרן מה החיים מנסים ללמד אותי דרכו, חוץ מהלקחים שאני מבינה ומיישמת אינסטנט. נחיה ונראה.

אניווויז, אהבה נבנית מנתינה. וזה בסדר שאני אוהבת, זה מרענן. אוהבת כי כולנו אחד, אוהבת ולא צריכה להתנצל. אני עדיין יודעת מה אני רוצה ולא מתבלבלת לרגע, זו הסחת דעת.

מה שמעייף זה המלחמה הפנימית עם החומות, מעלה מטה. שלו ושלי.

בינינו הכל רגוע, הכל נכון. הוא דואג לי באמת, אנחנו כנים באמת, אני נהנית באמת וכשלא, אני אומרת את האמת, והוא מקבל אותה, ערומה.

אני לא רוצה זוגיות, אני רוצה שנהיה בלי חומות. אני לא יודעת אם זה לא היי נח (באידיאל של זוגיות לפחות).

משחקי כוחות של דמויות דומיננטיות, אני והגבר אלפא אצלינו, ראש בראש, רגל ברגל, כשאנחנו יושבים לצהריים בענייני חיילים.

אני רואה איך אתה מסתכל עליי, נבוך מכמה שאתה לא מצליח להשיג את האישור שלי, את הכניעה שלי. אני אלפא בייבי, את האישור שלי צריך להרוויח במעשים, לא בדיבורים. ואתה מדבר מהמם, אבל זה לא מרשים אותי בשיט.

אני הולכת לישון שקטה. את היעד שלי להשבוע השגתי. אמנם הוא ירד 2 מדרגות, אבל מה לעשות, לפעמים לוקח זמן להבין מה לא מובן. אבל התעקשתי, ועל זה מגיע לי כל הכבוד, שאצלי תורגם אובייסלי לשעה וחצי של אמבטיה חמה לאור נרות עם קוקטייל הומייד, מוזיקה, שמנים ארומטיים ושלל מסכות וקרמים. גאד זה היה טוב.