עניין מחודש

החיים רצים בקצב מסחרר,

אני מאפשרת להם

אני רצה בקצב שאני מכתיבה, והוא תמיד מהיר

איך אני אוהבת את השופוני של הדרמה

כל ההתחלות החדשות בבת אחת

קבע, סרן, לימודים, התנדבות, חדר כושר, ועכשיו גם דירה חדשה.

הייתה הזדמנות וקטפתי אותה, עוד לא נרגעתי מהפרפרים בבטן.

עדיין מפחדת.

עדיין עייפה מהסופש בו לא נחתי ומהראשון בו נחתי עוד פחות.

אבל זה רק לסחוב יומיים עבודה ואז חג. ומחר יום עמוס דברים מפחידים, משמע יעבור מהר ובהרבה אקשן.

והקצב, העיקר הקצב,

מחר סאבלט, הלוואי יסגר.

ואז אהיה נע ונד בין חברים בתל אביב, בית הורי, ומה לא. ככה כשבוע, בין חג וסופשים. ואז

מקום שלי

במקום המתאים.