עניין מחודש

חטפתי ברקס לפנים עכשיו, כוסאומו החיים האלה.

וואט דה פאק שזה מה שאני מקבלת אחרי היום המעפן הזה והשבוע והחודש והמאבקים הנונסטופ נגד המערכת, המערכת שלי, הפחדים שלי

הלבד שלי קשוח ומזל שיש לי פינות חמות לשים עליהן ראש,

אבל וואלה לא סבבה שחשבתי שמצאתי בחור חמוד לסגור איתו פינה של חמימות ודרומה והוא דופק לי ברז עקרוני.

לא בא לי סתם, לא בא לי מגעיל, לא בא לי.

למה, יקום יקר, לא יכולת לעשות לי את הג'סטה האחת הזאת ושלפחות סקס כיפי יבוא לי בקלות? לא ביקשתי על בסיס יומי, אבל פעם בחודש ככה, להרגיש אשה ונחשקת ולא רק במבטים מרחוק על ידי לא רלוונטיים.

למה האוטובוס הבריז ולמה המונית מתעכבת

אכלתי כמחצית הקופסא ריבת חלב

ולמה כשכבר יש דייט מוצלח אז אני לא נמשכת אליו

איף

בקטע מפתיע, הרבה יותר מצלק אותי דייט לא מוצלח מאשר סטוץ לא מוצלח.

והאמת שזה אפילו לא מוזר אלא הגיוני.

בסטוץ ברור לי שאני לא האישיו, אני אשה מושכת ושנינו שם בשביל הסקס.

בדייט, לכאורה, הגבר שם בשבילי. ואז כשהוא לא, זה פוגע ממש.

יצאתי עם ילד (איזה קטע שפעם 24 היו הגדולים והמגניבים) והרגשתי כאילו יש עליי ילד תיכון שאתמול גילה שלהתנשק זה מגניב.

זה היה כזה מדכא להיות בסצנה הזאת.

אבל בסדר, נגמר. עכשיו הוא בטח עם ביצים כחולות ויתחיל לקרקר סביבי ואני איבדתי עניין, אולי לסקס או משהו. נראה כמה אנטי ארגיש כלפיו מחר.

ובאופן פרדוקסלי, הגוף הנהדר שסוחב אותי פשוט הפיק נהר ממני בגלל ההתמזמזויות הבזיוניות האלה על הספסל. וואט דה פאק גוף? למה כשאני חרמנית פיצוצים, עם גבר במיטה, לפעמים רשה לי, וכשאני כולי ברגשות מעורבים ואנטגוניזם אני מרטיבה את הספסל מתחתיי?

זה חמוד ונוסטלגי, אבל באמת שאם לא היה לו כזה גוף מרשים הייתי חותכת כבר

אני לא מצלילה להתרכז כי

אתמול עברתי מקיצון של צניעות לסביבה בה אני הייתי זו שמפחדים לקלקל

כי

בביישנות של התחלה משכתי כל כך הרבה תשומת לב גברית מהוססת ולא ידעתי איך להתמודד איתה אפילו

כי

שניים ישבו ונפעמו מלובן הקרסוליים שלי, וזה היה מחרמן בעולם, כשהם דיסקסו בינם לבינם, כמה מהר יראו עליי סימנים, וכמה בטח הטוסיק שלי לבן גם כן

הם השתמשו במילים כמו שיש, פורצלן,

וישבתי שם על הספה והרגליים עליהם ולא ידעתי מה לעשות עם זה.

זה מגוחך אבל הרגשתי נסיכה בסביבה המופקרת הזאת, כשמישהי שם מוצצת בשירותים בזמן שמתלהבים לי מהקרסוליים.

וגם כי

אני כל כך יפה, ערומה וריחנית, בממלכה הקטנה שלי, עם האור הקלוש מהחלון הקטן שמחליק לי על הקימורים.

כמה חצוף זה מרגיש להתבטא כך, כמה אבסורד שהרבה יותר בנח אני מדברת על הפקרות מינית לעומת אהבה עצמית.

אבל דאממ אני לא מצליחה להתרכז מרוב שאני שווה זיון

ושווה כרבול

ושווה אהבה נצחית

אשכרה כל שנייה שאני לבד היא מבוזבזת

היא באמת מבוזבזת כי אני ממש צריכה ללמוד גרמנית במקום כל הדבר הזה.

אולי עכשיו משפרקתי יהיה לי קל יותר לשקוע.

אגב, אמור להיות לי דייט עם מישהו בן גילי שחברה מכירה, לא נותנת לזה כל כך צ'אנס, מקווה שיהיה נחמד לפחות.

ובמקביל, נהג בן 18 שהכרתי בשמירות והרבצתי בו מוטיבציה בכל מני נושאים מנסה לחזר אחריי. הוא יצור כזה מקסים שלא נעים לי בכלל שאהיה חייבת להציב לו גבולות.

אוקיי גרמנית.