ביום רביעי הייתה הופעה של "סטודיו שרון פז" באולם ספורט אפק.

קבעתי עם הבנות (שולע, רותמית, גייפן, ומיתר) שניפגש כולנו שם (רק הדרוש לא באה... מבאסת).

לפני שהתחילה ההופעה הלכתי למאחורי הקלעים להגיד לכל הבנות שמופיעות בהצלחה.  וואי ראיתי איך כולן שם מאופרות ולבושות ומתרגשות לקראת ההופעה.. וואי כל כך קינאתי בהן והיה מה זה בא לי להופיע.

ב7 וחצי התחילה ההופעה.

כמובן שכמו בכול הופעה של סטודיו שרון פז יש בהתחלה נאומים וכל מיני סרטונים על שרון.

זה היה עצוב ומרגש.

רותם: "בר דיי לבכות.. נו אל תבכי" (פעם ראשונה).

הבנות הופיעו עם הריקוד הראשון שלהם.. זה היה ריקוד המוני של כל הסטודיו. (וואו כמה בנות חדשות הצטרפו אמאלהה).

לאחר כמה ריקודים פתאום אני רואה את חן (המורה שלימד אותי לפני שנתיים-שלוש).

אני: "חן!! חן!!!... הנה חן!!.. חןןןן חןןןןן.. הנה הוא.. הנה חן.. חןןןןן!!!...".

חן ראה אותנו ובא לשבת לידנו.. הוא ישב לידי.. איזה כיףףף.. הוא הסתכל עלי מוזר כאילו שלא זיהה אותי.. נו טוב.. לא ראינו אחד את השני כבר שנתיים- שלוש.. איך הוא יזהה?!?!..  אבל זאת סתם הייתה מחשבה מוזרה.. הוא דווקא כן זיהה אותי..

הוא שאל אותנו למה אנחנו לא רוקדות אז אמרנו לו שעזבנו את הסטודיו השנה ובאנו רק לראות.

הסתכלתי על חן מלא זמן ומה זה התרגשתי לראות אותו..

רותם: "בר אל תבכי.. נו בר.. דיי עם זה... אל תבכי" (פעם שנייה).

ראינו איתו את שאר הריקודים והוא הספיק לעדכן אותנו איפה הוא עובד עכשיו ואיפה הוא גר..

וכמובן שגם אנחנו סיפרנו לו כל מיני דברים חדשים בשנתיים האחרונות.

2 ריקודים לפני סיום ההופעה אני, גייפן, רותמית, ומיתר הלכנו להתארגן ולהתלבש לריקוד "ג'נט"- זה ריקוד של שרון שכולנו מכירות ורוקדות אותו בכל הופעה.. אז הפעם בגלל שאנחנו לא בסטודיו חשבנו שלא נרקוד.. אבל חנה ביקשה שנירקוד אותו. היא הביאה לנו את החולצה של הריקוד הזה ועלינו לבמה.

וואי מלאן זמן לא רקדתי את הריקוד הזה.. וזה היה ממש מוזר שאני כבר לא בסטודיו הזה יותר.. :(

אחרי הריקוד נשארנו על הבמה ומאחינו כפיים למורים.

רותם: "בר אל תבכי.. נו באמת.. את חייבת להפסיק לבכות... נו בר אל תבכי" (פעם שלישית).

"נו באמת זה לא אשמתי!!!! זה יוצא לבד!!! מה אני אעשה שאני מתרגשת?!?!".

יום שבת הייתה בת מצווה לקרן.. אחות של דושה.

אני וסבינה התארגנו וולה (אח של סבינה) הקפיץ אותנו לנסיכה.

שם ניכנסנו, נישקנו את כולם, אמרנו מזל טוב, והלכנו לשבת בשולחן וחיכינו לשאר הבנות.

אגב.. סבינה בקושי יכלה לשבת בגלל השימלה הקצרצרה שהייתה לה.. חיחיחיחיחיח

אחרי כמה דקות ספיר, כבשה, ורובין הגיעו.

הלכנו לקחת מלאן סושי ורצינו לקחת לשתות משו.. אז הלכנו לבר וביקשנו וודקה אשכוליות.

הברמנית: "יש לכן 18?"

נופר: "לא.. אין לנו 18!"

אני: "מטומטמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה אמרת לה שאין לנו 18!?!!?!??! מה את טיפשה?!?"

ספיר: "זהו.. הרסת לנו את כל הערב!!".

סעמק!!

היו ריקודים, היו מלצרים חתיכים, הייתה דחייה לפאנים (המבין יבין), והייתה קרן.

תכלס אני לא מבינה למה דושה כל הזמן יורדת עליה.. היא דווקא מאוד נחמדה.. =] (חנפנית שכמותי).

ובעיקרון זהו.. המסיבה נגמרה ב12.

אני והבנות לקחנו מונית הביתה.

תכננו שנצא אחר כך.. אז אני הלכתי הביתה להחליף נעליים (נו איך אפשר להסתובב עם נעלי עקב?!).

לאחר רבע שעה סבינה מתקשרת אלי שכולם התפזרו כבר לבתיהם ושהיא נשארת עם סהר.

נו טוב.. החלפתי בגדים, וסהר לקח אותי טרמפ לבית של ספיר (ששם תיכננתי לישון).

היו צחוקיםםםםםםם

ואחרי הצחוקים היינו שפוכות מעייפות אז עפנו לישון.

13:30 אחותי מתקשרת אלי..

"בר תתארגני, נוסעים לפ"ת".

"עוברים גם בתל אביב??"

"אם יהיה זמן... עוד 10 דקות את מוכנה!!".

אז קמתי.. עפתי מספיר הביתה.. התארגנתי ויצאנו.

16:30 הגענו לפ"ת ובערב חזרנו הביתה..

אה.. בדרך חזרה עצרנו ב"בית הפנקייק".. שברתי את הדיאטה ופינקתי את עצמי באיזה פנקייק איכותי עם חתיכות שוקולד מקופלת.. אמממ יאמיייי :) .

היום הלכנו אני, דושה, וכבשה לקריון.

קנינו דברים, אכלנו, ונופר חפרנית!

חברים.. אני מאחלת לכם לילה ללא חפירות מיותרות.

נופר.. היום הגעת לשיאים של חפירות.. זה הספיק לי ל497974 השנים הבאות.

תהנו.. :)

אהה...

ואיך שכחתי?!?

אתמול היה לסבישה יומולדת!!!!

אז... מזל טוב!!!!! (בפעם ה34659277)