אז כנראה שחזרתי לישראבלוג אחרי הפסקה ארוכה שלא היה מחשב או שסתם לא היה חשק או רצון לעדכן...

אז חזרתי כי אני קצת מנותקת בזמן האחרון וכי די משעממם בבית להיות חולה, 

ת'אמת? משעמם לי תחת...

אז מה חדש?

אין חדש כיתה ט', אותו חבר (עוד מעט 10 חודשים... D:) אותן בנות מתוקות שאני מתה עליהן... אותה משפחה משוגעת ואותם חיים דפוקים...

אני יחסית בסדר בזמן האחרון, השבוע האחרון היה מחורבן קצת כי הייתי וחולה ורבתי עם נתן יותר מידי... למזלי היו שם אתכן הבנות המתוקות שלי שעזרו לי (כפרעליכן!!!!!!!!!), דניאל נשמה שלי שניסה לעזור ונתן שלא וויתר עליי למרות שכבר כמעט והרמתי ידיים לגמרי... אז יכול להיות שצדקתי ויכול להיות שלא אבל לא אכפת לי כבר, אני שמחה איתו ומאושרת עד הגגות (כשאני לא חולה) ואני מתגעגעת אליכן מאוד ואני כבר מתה לראות אתכן מחר כי די משעממם בלעדיכן שמנות שכמותכן...

נמאס לי תאמת מבצפר, ממורים דפוקים שממררים לי את החיים ומבעיות שכבר נמאס לי לפתור (גם במתמטיקה וגם לא..) אני קצת מותשת מזה כבר והשנה רק התחילה, אז יכול להיות שהחולי הזה הגיע מתשישות ואולי סתם חטפתי ווירוס כמו שהרופאה אומרת מה שלא יהיה הייתי צריכה את החופש הזה קצת לחשוב על עצמי ועל מה שקורה איתי.

לא אני לא צריכה עכשיו שתבואו ותשאלו אותי על מה אני מדברת, רובכן יודעות ומי שלא יודעת כנראה שלא יצא לנו לשבת לדבר ובכל זאת אני אוהבת אותכן...

אני מתגעגעת קצת הביתה וכשאני בבית זה לא בית, זה מעייף אני נמצאת יותר בחוץ מאשר בבית, מבחינתי אני כבר לא יודעת מה הבית שלי a home או רק a house כי אני בבית לשעה-שעתיים ביום לפעמים פחות ולאט לאט אני נשכחת פה קצת, הבית סובב סביב שירלי, הצבא, בולי ותחרויות (והכוונה בתחרויות כעס עליי) ואח"כ אני באה, אני לא אומרת שמזניחים אותי או משו, לא אני אומרת שקצת צומי מההורים שלי לא יזיקו לי, כי זה חסר לי קצת הפינוק.... אבל ככה זה כשאני מתבגרת מכיתה א' כבר ואני גדולה ולא צריכה צומי...

כנראה שאני הבאתי את זה על עצמי, אבל לפחות המשפחה השנייה שלי (ולא אני לא מתכוונת לנתן, אני מתכוונת אליו ואלייכן) תומכת בי כשאני צריכה ויש לי דבר אחד להגיד לכן:

I LOVE YOU GIRLS!!!!!!!!!!!!!!!!

and I LOVE YOU NATHAN!!!!!!!!!!!