אני כתבתי.
ליבו מצולק.
ליבו אכול כאב.
ליבו לאהבה רעב.
איך לקחו לו כבוד,
איך לקחו לו נשמה.
יד הרימו עליו,
חגורה הכתה.
האדם שכה סמך עליו,
את חיו רמס.
רואים, שומעים.
עוד ילד נאנס?
איזה מן עולם זה,
שעל הורינו אי אפשר לסמוך.
איזה מן עולם זה, שאין את ידינו סביב מי לכרוך.
להם אין את מי לחבק.
להם אין את מי לנשק.
להם אין במי לבטוח.
דרכם אבדה.
האם הם יוכלו למצוא עוד אהבה?
כבודם נלקח.
הוא רק רצה להחנות את האוטו.
רק להגיע למכולת לקנות מצרכים לשבת.
לשבת סביב השולחן עם כול משפחתו.
אך האיש מהרכב על יד...
לקח חיים.
הוא לקח חיים.
הינה, נוצרה לה עוד צלקת.
צלקת עולמים.
WTF.
אנשים, איזה מן עולם זה נהיה?
נראה לכם הגיוני שתחזרו הביתה ואח שלכם יעלה עליכם?
וכן, במילים האלה.
רק ככה אנשים יכולים להבין.
נראה לכם שאבא שלכם ירד למכולת לקנות חלב
ולא יחזור?
נראה לכם הגיוני שאם הרב אמר שאם שורפים לילדים שלכם את הרגליים זה מוציא את השטן מהם?
נראה לכם הגיוני שאמא שלכם לא תהיה בבית שתחזרו מבצפר?
למה?
כי היא אנסה את אח שלכם?...
אז שימו לב.
חיים נהרסים בשנייה אחת.
בין אם זה שאח שלכם אנס את אחותכם,
לבין אם זה ערס בריון הרג את אבא שלכם.
כואב לכם לראות את המילים האלה?
אז קלטו
יש כאלה שזה קרה להם.
הצ'אפחות של הערסים?
הופכים למכות.
המכות מובילות לפגיעות
פגיעות לבית חולים
ולפעמים...
למוות.
תעשו משהו כדי שהעולם הזה לא יהיה יותר מכוער ממה שהוא עכשיו.
אתם יכולים לשנות את זה ואני מדברת ללב שלכם.
פוסט קצר וקולע.
ולמי שיש תגובות נאצה שישמור אותן לעצמו.:\
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Zoey__PokeyMonsterxX