סוף סוף, אה? P:
נאאאאמ, מישיXD , אני ממש מחכה לעיצוב שלי, הנה האייסיקיו שלי = 261477506 , תיכנסי ותשלחי לי אותו, תודה רבה רבהD=
תהנננו.
<פרק 4>
מיקה ישבה לבדה ספסל לבד, כשלפתע היא ראתה מישהו מתקרב אליה, הוא היה לבוש מגניב, אבל לא היה לה כוח לאנשים אחרי שאימא שלה עצבנה אותה על הבוקר והוא בא והתיישב לידה.
"סליחה?" היא הסתכלה עליו.
הוא הרים את ראשו מהנגן MP4 שלו. "סולח" הוא אמר ומיד חזר לעניינו.
"מי הרשה לך להתיישב פה? לידי?" היא שאלה בזלזול.
"אני" הוא ענה תוך כדי שמיעת המוזיקה, הוא שמע מוזיקה שלא מצאה חן בעיניי מיקה.
"אתה מוכן להנמיך, בבקשה?" מיקה חייכה לו חיוך מזלזל, הוא בא לענות לה כששני אנשים באו והתיישבו לידם וקטעו את דיבורו.
"עמית, עד שמצאנו אותך" נופר אמרה תוך כדי התיישבות.
"כן, כן." הוא אמר באי עניין.
"ומי אתם בדיוק?" מיקה שאלה בכעס, היא שנאה להיות בחברה.
"היי" נופר צחקקה. "אני נופר, וזה יונתן" היא הצביעה עליו.
"יופי" מיקה ענתה. "אני? הייתי פה" היא קמה והלכה, היא שנאה שעשו דברים לא כמו שהיא רצתה.
יונתן ונופר הסתכלו אחד על השני, כלא מבינים. ועמית, לא עניין אותו כלום, הוא רק שמע מוזיקה ועכשיו התעסק בפלאפון שלו.
=
כל העיניים של השולחן מאחורה עכשיו הופנו לאביב, ורועי היה חייב לעשות משהו.
"מה פתאום" הוא אמר. "אני לא מעשן, אני רק רציתי גלידה. אז את באה? אני אזמין אותך" הוא אמר בקול מגרה ועשה לה עיניים. שניהם הסתובבו אחורה ולמזלם המבט של המדריכים היו על קטטה מאחורה.
"כן, בשמחה, אני באה" אביב אמרה בחיוך. "עוד מישהו?" היא הרימה גבה.
"אני בא!" ליאור ישר קפץ ממקומו. "אדם, אתה בא איתנו?" הוא שאל אותו ואדם מיהר להנהן עם ראשו.
עינב הסתכלה על שקד באי רצון להישאר איתה ומיד קמה אחריהם, ושקד ממש אחריה.
השישה הגיעו למקום נחמד, רחוק מכולם, שאף אחד לא יכול היה לראות אותם ורועי הוציא את החבילה שלו וחילק למי שרצה, ליאור כמובן לקח, בבית ספר הקודם שלו הוא תמיד היה נגרר אחרי כולם ומעשן בשביל הפוזה, ואדם לקח מהחבילה שלו שהיה בה סוג סיגריות יותר איכותי, ועינב לקחה מאדם.
אביב הסתכלה על רועי, גירה אותה הסיגריה והיא לקחה גם היא, וככה ישבו חמישתם מעשנים, חוץ משקד.
=
עמית קם מהשולחן.
"לאן אתה הולך?" נופר מיד שאלה אותו.
"אני הולך לשאוף אוויר טיפה, את לא חייבת לחכות לי, אני אסתדר לבד, למרות שאימא חשבה שלא" עמית אמר והתחיל ללכת, הוא בכלל לא ידע איפה זה השירותים, אבל הוא פשוט הלך רחוק בלי ששם לב, עד שהוא ראה שישה אנשים יושבים ומעשנים, וזה בא לו בטוב, הוא התקרב אליהם.
"אחי, יש לך סיגריה?" הוא שאל את הנער היפיוף שחיבק את מלכת היופי ה"מהממת", הוא שנא את כל המטומטמות האלה שכל מה שאכפת להן זה המראה החיצוני ושנשברה להן ציפורן.
"כן, בטח, בוא שב איתנו" רועי הציע לו, והעביר לו סיגריה ומצית, כולם דיברו כזה על מה שהולך להיות ועל החיים שלהם, ורק עמית ושקד ישבו בצד. לשקד זה קצת הפריע אבל לעמית זה לא הפריע בכלל.
"רוצה שאחטה?" עמית שאל את שקד.
"לא, תודה. אני לא מעשנת" שקד ענתה לו בנימוס וחיוך.
"איך שבא לך" עמית ענה לה. "אבל אם תרצי, תבואי אליי נשב על סיגריה ונדסקס קצת, כולם פה פוזה, את נראית לי הכי נחמדה" עמית המשיך, וחזר למוזיקה שלו.
=
יונתן ונופר ישבו אחד מול השנייה, אוכלים את הגלידה ומסתכלים זה על זו.
שניהם היו מאוד ביישניים והם לא יכלו להגיד משהו, עד שפלאפון צלצל, צלצול רגיל שבא עם הפלאפון. שניהם חיפשו את הפלאפון שלהם.
"הלו?" יונתן ענה בשקט.
"יונתן? שלום! איך אתה? איך העניינים? הגעתם? איך המקום?.." אבא שלו דיבר כל כך מהר מהצד השני.
"אבא, אבא.." הוא קרא לו בשקט.
"מה?" אבא שלו ענה כלא מבין מהטלפון.
"אנחנו בעצירה ו.. אני עכשיו רואה את המדריכים מסמנים לנו לעלות לאוטובוס.. אני אדבר איתך אחר כך" יונתן אמר וניתק.
"אתה בא?" נופר שאלה בביישנות.
"כן.. כן" הוא ענה בגמגום והם עלו להסעה.
=
כל הילדים עלו להסעה, והמדריכים קראו בשמותיהם בשביל לראות האם יש מישהו חסר.
"טל, פה.. רועי, פה.. מיקה, פ.. איפה מיקה?!" גל קראה בלחץ. כל הילדים הסתכלו מסביבם ומיקה לא הייתה על האוטובוס, הנהג פתח את הדלת ואור יצא משם במטרה לחפש את מיקה כשגל המשיכה בשמות.
אור נכנס לחנות גלידה וראה שם את מיקה יושבת לבדה, מדברת בטלפון.
"..אז כן, אני אומרת לך, המחנה הזה.. כמה שחשבתי שהוא...." מיקה התחילה להגיד אך הפסיקה כשאור משך בידה.
"איפה היית? כולם על האוטובוס" אור אמר באגרסיביות.
"תירגע, לחץ! אני באה, אל תשים עליי אצבע" מיקה אמרה בעצבים, לקחה את התיק שלה והלכה בעקבות אור.
היא עלתה להסעה וכל המקומות כבר נתפסו, המקום הבולט לעין היה ליד הילד שהציק לה מקודם, ולא הייתה לה ברירה אלא לשבת לידו.
"היי" מיקה אמרה לו והפנתה את תשומת ליבו "אני מיקה, לא מעניין אותי איך קוראים לך או כל דבר אחר עליך. כל דבר שתצטרך, תשתדל לא לבקש ממני, ותשתדל לא לדבר איתי, סלאמת" מיקה אמרה לו וחייגה מספר בפלאפון שלה.
"אני עמית, כנ"ל לגבי כל מה שאמרת" עמית אמר לה והמשיך בתעסוקיו.
מקווה שאהבתם, 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
