rising from the ashes

והנה היום הכאב עוד לו חי,

אבל רדום הוא...כי העליזות שבי התעוררה.

אנ התעוררתי חזרתי לחיי...

לחיות ולהיות מאושרת,זה לא כמו לא לחיות ולא למות.

תנו לי להסביר לכם משהו,זה בא ביחד,

אצל אחדים צד אחד הוא הרודן...

ואצלי זה הצער,בלי שום סיבת אמת.

אני מאושרת כי טוב לי,

אני מאושרת כי אני נאהבת,

אני מאושרת ... כי אני עסוקה בלא לכאוב.

אין בי עוד כעס,אני משוחררת כדרור,

אין בי עוד שנאה

אין בי עוד כלום...

נולדתי מחדש...

עם חיוך ואף צחוק,

עיניים יפות,

שפתיים רכות...

גוף מעוצב וחלקה כמו תינוק...

אין בי לא כלום,

וכעת אני גם לא אחפש,

אני פשוט אחיה את חיי

ואטעם מהכל...

גם מעוגת הענוגות...

יד חופשית...

בחירה שלי...

אני פה ושם...

ובעצם היכן?

אני רצה בלי להביט לאחור...

החיים קצרים ואני לא אעצור....

אני מבטיחה לעצמי כי כעת

אני בשליטה מלאה,

עם מסכות ואני מתגאה...

אדע מתי לשמוח,

מתי לבכות ...

מתי להילחם מתי להיכנע...

אני אדע במילים אחרות 

לחיות ע"פ הכללים...

יום וליל הם מחכים לבואה,

אך היא בשתיקה אינה מגיעה.

היא לא תאמר מראש,

היא תשאיר אותם לחשוש.

הם שותקים בימים ובוכים בלילות,

היא ישנה והיא אינה....

אך הם לא ידעו...

זוהי התקווה!