rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2009
61 + חירטוטיםםם
שקט.זה הלב שבוכה.
אוזניים פתוחות שומעות כל ירייה.
בלב המדבר הכל שומם אך הלב בכבודו גועש.
עצב בעיניים,דמעות על השפתיים,
דם,מלח,מתח.
אמהות מבקרות קברים,
אבות בוכים בנים.
הקת כלפי מטה,
הקנה כלפי מעלה.
יריית כבוד,
שקט.הנפש בקבר.
בראשית ברא אלוהים,
את האדם ואת האישה.
בראשית ברא אלוהים,
את האור ואת החושך.
בראשית ברא אלוהים,
את האהבה ואת החשיכה הנצחית-
סלחו לו...
גם הוא טועה...
->קמתי ונפלתי,
אך לעולם לא שבתי...<-
ובנימה אופטימית זו,
אני מצהירה בזו שנפתחה חופשת העצמאות.
מדינת ישראל חיה ונושמת במשך 61 שנה.
61 שנה של איום ואחדות,
חרדה ואהבה,
ראשי ממשלה מתחלפים,
הופכים לצמחים,
נשיאים מזדמנים,
אך לאחר כל אותם מעללי עברנו...
אנחנו ממשיכים להתקיים.
אנו-הישראלים.
לא יהודים,ולא נוצרים ולא מוסלמים.
ישראלים!
כי זהו החינוך שלנו,
מדינת שלושת הדתות,
מדינת הצבא הקטן אך האיכותי.
מדינה שבה אוהבים לאהוב,
לקטר,לזיין...
אך שום דבר לא מונע את האהבה.
שום דבר לא לוקח מאיתנו את הפטריותיות.
שום דבר,
אף אחד.
אבוי לו-לאותו אחד...
שיצליח להוציא ממני את הרעל שזורם בתוכי.
רעל-הרוח הישראלית,
הצבאית והשוררת שלום.
מזל טוב מדינתי הקטנטונת.
מזל טוב צעירונת.
"ארצנו הקטנטונת,
ארצנו היפה...
מולדת בלי כותונת...
מולדת יחפה....
פתחי לי שערייך......"
"כי אמיתית היא,
ולא סמל ולא אות,
העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות....."
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת,
מי בנה ומי נטע כולנו ביחד...."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
