rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2009
האהבה גורמת לי לאבד אותך-אחים בדם אנחנו אני תמיד אתך.
אתמול בערב במסיבה עם חברים
אני חושב שהשתנו לי החיים
כי הייתה שם אחת כזאת יפה את הלב שלי מיד גנבה
ולפתע התאהבתי פרפרים בלב הרגשתי
אין לי דרך לתאר מה שבי עובר
פזמון:
מה קורה לי אני לא יודעת מסתובבת כמו משוגעת
התאהבתי בך פתאום
זה אני הבחור שנוגע אף אחד מסביב לא יודע אהבה ממבט ראשון
אהבה שמנצחת את הכל
אהבה שמנצחת בגדול
היה כמו פרח שפורח באביב
מבט פוגע שנוגע מבפנים
לא דיברנו החזקנו ידיים
העיניים נישאו לשמיים
ולפתע התאהבתי פרפרים בלב הרגשתי
אין לי דרך לתאר מה שבי עובר...
נטלי-
אני אותו אוהבת
מחביאה בסתר
נתתי לו מילה שהייתה לשקר
בליבי חשבתי לא יתפרק הנדר
גם אם הוא נפגע והפך לשקר
אבי-
אל תתני לגאווה
להרוס ת'אהבה
לכי אליו ותתנצלי
שיסלח לך תבקשי
נטלי-
מביטה אל תוך עיניו
איך זולגות לו דמעותיו
מבקשת שיאהב
תעזור שלא יכאב
אבי-
תלחשי לו שאהבת
ותאמרי לו שיסלח
את עשית טעות מרה
שהפכת לו לזרה
נטלי-
הוא רחוק ממני
המחשבה נודדת
וקשה לי לומר שאני עוד אוהבת
מבריקות העיניים
וזולגות הדמעות
הנשמה והלב רק לך מחכות
אבי-
אל תתני לגאווה
להרוס ת'אהבה
לכי אליו ותתנצלי
שיסלח לך תבקשי...
נטלי-
מביטה אל תוך עיניו
איך זולגות לו דמעותיו
מבקשת שיאהב
תעזור שלא יכאב
אבי-
תלחשי לו שאהבת
ותאמרי לו שיסלח
את עשית טעות מרה
שהפכת לו לזרה
נטלי, אבי-
מביטה אל תוך עיניו
איך זולגות לו דמעותיו
מבקשת שיאהב
תעזור לה שלה לא יכאב.
אין לי דרך לתאר מה שבי עובר...
הייתי בתוך ה-קשר ה-אמיתי ביותר שנברא איי פעם.
קשר,שנתן כוחות,
קשר,שהיה נכון,
קשר,שהיה.
פתאום הקשר המקסים והממריץ כוחות הפך
לקשר מעיק,
קשר,שידענו שהולך לקראת סופו,
קשר,שכאב לזרוק,
קשר,שמשכנו את הפרידה זמן כה רב.
והזמן הזה שמשכנו ומשכנו הפך מחלום לסיוט.
בזמן הזה,בכינו,
בזמן הזמן,בגדתי,
בזמן הזה,הוא יצא מדעתו,
בזמן הזה,חשפנו מסכות,
הרמנו ידיים,הרמנו קול.
פיצוץ.
פרידה ראשונה,
בום.
פרידה שנייה.
ידידים,
כן בסדר...
אויבים,
ההגדרה המושלמת.
שמרנו על קשר,
אך הקשר של "האחרי"
כיעודו לא הולך.
זה נגרר לריבים.
זה נגרר לבאר של טינופת.
מילים שנזרקות לשווא.
מילים שמוציאים רק שמיואשים.
מילים שהיו רוצות להחליף 3 מילים יפות וטהורות.
"אני אוהב/ת אותך"...
אני אוהבת אותך...
אני אוהבת אותך...
אני אוהבת אותך...
אני אוהבת אותך...
אני אוהבת אותך...
אתה אוהב אותי...
אתה אוהב אותי...
אתה אוהב אותי...
אתה אוהב אותי...
אתה אוהב אותי...
אנחנו יודעים שזה לא יחזור.
יודעים שזה לא יחזור....
שזה לא יחזור...
לא יחזור...
אם אפשר היה להריץ את הסרט אחורה
בזמן אפשר היה לשנות תסריט.
אך אי אפשר לנסות לשנות את מה שהתבצע.
זה לא יביא לתועלת,זה יגרור בעיות נוספות.
פצעים שנפתחים,דם שנשפך,
הלב שנצבט,הנשמה שכואבת,
האהבה שגוססת,אך היא עדיין קיימת.
אצלי,אצלך....אצלנו.
פעימות ליבנו מנותבות עדיין באותו שביל,
כאילו לעולם לא נפרדו.
כאילו מעולם לא רצו,
בעצם זה לא כאילו,
הן לא רצו.
ועד היום בוכות דמעות של אבל...
דמעות שחורות ואטומות.
דמעות שמתחננות לחזור בזמן אחורה
ולשנות כ"כ הרבה,
להיות כ"כ הרבה,
לאהוב מכל הלב.
ולא לוותר ולא לתת ללכת.
אתה שומע את זה?
אני אוהבת אותך.....
עדיין אצלי בלב...
ותמיד תהיה שם פינה ששמורה רק לך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
