rising from the ashes
|
כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2009
צ-בא ה-גנה ל-ישראל... מרב כל הרגשות וההתרגשויות שכחתי לספר קצת על אירועי לאחרונה. לא שאיי-פעם הייתי עושה זאת, אך בכל זאת הפעם זה חשוב לי.
חזרתי השבוע משדה-בוקר. מחנה לגדנ"עיסטים. זה היה שבוע מטורף.
הקושי הגופני היה מתחת לציפיותיי, אבל הסתדרתי מעולה עם זה, כי בכל זאת הייתי עייפה ... אני והאנמיה שלי...
נהיה בריאות...
וכך גם אני הסמי שלי...
גם איתו נהייה בריאים.
היו מטווחים, היו פזצ"טות, היו שיעורים, ונשקים, ורק לא נשיקות...
היו הרבה שיעורים לחיים, זה גרם לי להמון התרגשות, לעמוד בטקס יום הזיכרון במדי צה"ל. גאווה.ואהבת הארץ.
והיום, היום הזה ממש, אדם מאוד יקר לי, אדם שאיתו אני חייה חיים ממשוכים. 8 שנים אנחנו צל זה לזו. היום הוא עוזב אותי למען הארץ.
(מי יתן ויבין גם הוא כי זו חובתו לתרום.... ולא יראה זאת כחובה אזרחית... ולא ימצא את עצמו מאחורי הסורגים...)
אז אני מאחלת לו בהצלחה בשקט בשקט, עמוק בליבי.
אתה חסר לי חבר, על אף כל הפחדים.
אתה חסר לי, ואני תמיד שם ... מחכה לך...
| |
|