rising from the ashes
|
כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2009
 כאילו שזה באמת יקרה אם זו אכן יד הגורל, אז אני מסתכמת כעיוורת, שלא רואה שהזמן עובר אך הוא תמיד שם. פספוס של שנים שמלווים בפרפקטיזם. לחכות שהוא ישתנה, לעשות אותו אחר, ולא לראות שבעצם הלב והנשמה שלי זקוקים לו יותר ממה שזקוקים לי. אני זקוקה לכל חיבוק מכל מניע שהוא, לכל מילה יפה וחיוך תמים. פתאום לחזור הביתה,וכבר להספיק להתגעגע . ורק 10 דקות לפני כן חיבקתיהו, והגוף דורש עוד חיבוק, עוד מבט. להיות לצידו. -עוד שנה,אני מסיימת יב', אנחנו טסים לקפריסין, נרשמים,חוזרים לארץ,חתונה, תינוק....- לשמוע את המילים האלו ולהתרגש,כאילו שזה באמת יקרה...
| |
|