rising from the ashes

יום חדש,לא מחייב בוקר טוב,

לא בהכרח חיוך על הפנים.

האמת היא שהוא דיי מסריח.

יום אחרי השפלות ,

יום אחרי מתמטיקת ערב,

יום אחרי הרבה דמעות.

עוד יום של ניכור,

עוד יום של לב שבור.

לפעמים אני מתחילה לחשוב

שלא באמת הכל יחלוף.

שלא באמת יתייבשו הדמעות,

שלא באמת יהיה לי טוב...

זה סתם עוד מילים"יהיה טוב..."

הבטחות שווא,

אזעקות סרק...

פתאום כבר כלום למעניין,

החשק היחיד שעוד קיים

הוא המיטה והמוזיקה נון-סטופ....

מוזיקה...

מנגינה...

קצב...

בום בום בום...

הקצב אומד את המצברוח

והמצברוח מעלה את ההביטים...